סעיף 26 לחוק הירושה שכותרתו "כשרות לצוות" קובע, שאם צוואה נעשתה על ידי קטין, אדם שמוכרז פסול דין או מי שלא ידע להבחין בטיבה של הצוואה – היא תהיה בטלה.
אי כשרות פירושו שהמצווה לא היה כשיר לעשות צוואה, שכן לא היה בעל מסוגלות להבין את פעולת הציווי במועד עריכת הצוואה. אי הכשרות יכולה לנבוע מסיבות בריאותיות או מנטאליות וקוגניטיביות.
על המצווה להיות מסוגל להבחין בטיב הצוואה ולהיות צלול בדעתו
בית המשפט יבחן בין היתר את האם המצווה היה מודע לכך שהוא מכין צוואה, היכולת של המצווה לדעת אודות היקף רכושו, זהות יורשיו, ומודעותו לתוצאות הצוואה שהוא משאיר אחריו.
בפסקי דין רבים נפסק שהמצווה צריך להיות בעל דעה חופשית, ללא לחצים נפשיים, ודמיונות שווא. הרצון החופשי של המצווה יבוא לביטוי בהבנתו את מהות החתימה על צוואה.
כמו כן אם המצווה הוא חולה נפש, לא בהכרח תיפסל צוואתו אלא אם מחלת הנפש שלו פגעה ביכולתו החופשית להביע את רצונו, ולהבין את טיב הצוואה במועד שערך אותה.
אדם שהוכרז כפסול דין
פסול דין מוגדר כמי "שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו אינו מסוגל לדאוג לענייניו". אדם שעשה צוואה כאשר הוכרז כפסול דין צוואתו בטלה. החוק מבקש להגן עליו מפני טעות בשיקול הדעת והשפעה זרה.
עם זאת, בית המשפט בוחן את גמירות הדעת של המצווה ברגע עשיית הצוואה. בית המשפט העליון פסק כי גם אם למצווה היו הפרעות נפשיות – הדבר לא פוסל אותו מלערוך צוואה, ומאחר ועל המתנגדים להוכיח, שהפרעותיו הנפשיות של המצווה השפיעו על תוכן הצוואה.
בית המשפט העליון קבע שעל המצווה להבין את כל הכרוך בפעולת הציווי, משמע צריך הוא רצון חופשי, הבנה, ויכולת לראות את המציאות באופן אובייקטיבי. על כן צוואה שנערכה על ידי מי שיש לו הפרעות נפשיות שמשבשות את דעתו ואת תפיסת המציאות בעיניו, תיפסל.
מי שסובל מליקוי בשכלו אבל לא הוכרז כפסול דין, יהיה כשיר לעשות צוואה.
האם מינוי אפוטרופוס לאדם, פוגע בכשרותו לצוות ?
חשוב לציין כי מינוי של אפוטרופוס לאדם, אינו פוגע בכשרותו לערוך צוואה. כל עוד אדם לא הוכרז פסול דין או לא הוגבלה כשרותו בפסק דין, הוא כשיר לבצע פעולות משפטיות.
צוואת חסוי תהיה תקפה אם וכאשר הוא ערך אותה כאשר ידע להבחין בטיב הצוואה – היה מודע למעשה הציווי ולתוצאות הצוואה.
המועד החשוב – מועד עריכת הצוואה
מבחן היכולת להבחין בטיב הצוואה נבדק במועד עריכתה.
נטל ההוכחה על כתפי המתנגד לצוואה
נטל ההוכחה לאי כשרות המצווה מוטל על כתפי המתנגד לצוואה. מדובר בנטל הוכחה כבד, ולא מספיק לעורר ספק.כדי להוכיח שהמצווה לא היה צלול בדעתו, על המתנגד להציג בין היתר מסמכים רפואיים רלוונטיים למועד כתיבת הצוואה או סמוך לכתיבתה. בית המשפט יכול גם לדחות בקשה למנות מומחה רפואי, וזאת אם לא עולה מהמסמכים הרפואיים חשש כלשהו לאי כשרותו של המצווה.
מחלה קשה אחרת
מחלה קשה אינה פוגעת בכושרו של אדם לעשות צוואה אם יוכח שהיה צלול והבין את טיבה של הצוואה במועד עריכתה.
ומה לגבי קטין ?
קטין הוא " אדם שמלאו לו 18 שנים". החוק מטיל הגבלה על גיל המצווה מתוך הגנה וחשש להשפעות זרות.
דוגמת פסק דין
בית המשפט פסל צוואה שהורתה להוריש את עיזבון המנוחה לאחיה ואחיינה, וקיבל את התנגדות בעלה של המנוחה, לתת צו ירושה. בית המשפט קיבל את טיעוניו של הבעל שטען שטיפל במנוחה, וכי היא לא יכלה לערוך צוואה מאחר ומצבה הבריאותי לא אפשר זאת, לא תפקדה מבחינה מנטלית, לא שמעה ולא ראתה טוב, ולא היתה מסוגלת לחתום על צוואה. הבעל טען שהמנוחה היתה תחת השפעה בלתי הוגנת.
בית המשפט בדק את המסמכים הרפואיים, קיבל את חוות דעת המומחים, וקבע, שניתן להסיק שהמנוחה לא היתה במצב כשיר לחתום על צוואה, היה פגם בכושר השיפוטי שלה, והצוואה לא נעשתה מרצון חופשי.