תיקון מס' 12 לחוק הירושה תשכ"ה-1965 משנת 2005 מכיר באפשרות של בני זוג להוריש אחד לשני את הנכסים שכלולים בעזבון שלהם, באופן שאם אחד מהם הולך לעולמו לפני השני, האחר יירש את כלל העיזבון ששייך להם. כל זאת, כאשר אותו הפרט לא מעוניין שהרכוש יתחלק בהתאם להסדר הקבוע בדין.
הכלל בדיני הירושה הוא שהאדם רשאי לחזור בו מהצוואה שערך בכל רגע. הבעייתיות בצוואה הדדית ובביטול שלה הוא שהיא יוצרת התנגדות בין העיקרון של חופש הציווי שמאפשר לפרט את האוטונומיה לקבוע אם הוא מעוניין לכתוב צוואה ובין האינטרס של צד אחד להסתמך על ההתחייבויות של הצד השני.
באופן זה, ביטול צוואה הדדית, אפשרי אך הוא מורכב יותר מהביטול של צוואה רגילה. סעיף 8א(א) לחוק קובע שבני זוג יכולים לעשות צוואות תוך שהאחד מסתמך על הצוואה של השני. הצוואות יכולות להיעשות בין אם בכך שמי שיזכה מהן יהיה בן הזוג או גורם שלישי, במסמך אחד או יותר. לעומת צוואה רגילה, שהמצווה יכול לבטל בעצמו ולביטול יהיה תוקף, סעיך 8א(ב) קובע שלביטול של צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים אחד מהמצבים הבאים:
בזמן ששני בני הזוג בחיים, יהיה אפשר לבטל את הצוואה ההדית לפי סעיף 8א(ב)1 המצווה שרוצה לבטל את הצוואה ימסור הודעה כתובה על למצווה האחר וברגע שתימסר ההודעה הצוואות יהיו בטלות.
אם אחד מבני הזוג כבר הלך לעולמו, לפי סעיף 8א(ב)2(א) כל עוד לא בוצעה חלוקה של העזבון ובן הזוג שנותר בחיים מעוניין להסתלק מהצוואה שלא בשביל עצמו, האח או הילד של המוריש מכל כמות או כל חלק מהעזבון שהוא היה אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של האדם שמת.
אם הוא מעוניין להסתלק מהחלק שלו לאחר שחולק העזבון, סעיף 8א(ב)2(ב) קובע האדם שנמצא בחיים ורוצה להסתלק מהעזבון צריך להשיב את כל מה שהוא קיבל ואם לא ניתן לבצע השבה בעין הוא צריך להשיב את החלק בעזבון שקיבל. סעיף 8א(ג) קובע שהוראות סעיף ב יחולו אם אין הוראה בצוואה שקובעת הסדר אחר לביטול הצוואה, אומנם כל הוראה שלא תאפשר כלל ביטול של הצוואה ההדדית בזמן ששני בני הזוג חיים תהיה בטלה.
משמעות התיקון לחוק הירושה
למעשה, התיקון יצר חוזה בין בני הזוג באשר לחלוקת הרכוש אחרי הפטירה של אחד מהם, באופן שמקשה על האדם השני לשנות או לתקן את החוזה, גם אם הצד השני כבר אינו חלק ממנו.
חוק הירושה אוסר באופן כללי על עריכת עסקאות בירושה, בזמן שהצוואה ההדדית היא בפועל עסקה שהכלל העיקרי השולט בה הוא עקרון ההסתמכות שעליו מתבססים גם כל דיני החוזים. קרי, ההסתמכות של צד אחד על ההתחייבויות שנטל על עצמו הצד השני.
באופן זה, העריכה של צוואה הדדית דורשת את גמירות הדעת של שני הצדדים, שהיא עיקרון בסיסי נוסף בדיני החוזים וביטול צוואה הדדית צריך להיראות שלצד השני לא הייתה גמירות הדעת כאשר הוא ערך את הצוואה ההדדית. התיקון לחוק יצר למעשה מצב שבו בית המשפט מכריע בין דיני הירושה לבין דיני החוזים.
אחד המקרים המסובכים של ביטול צוואה הדדית, הוא כאשר בן הזוג הלך לעולמו והאחד שנשאר בחיים התחתן בשנית ומעוניין בעריכת צוואה שתכלול את האדם שהוא נישא לו או ילדיהם. חשוב לציין, שבן הזוג שנשאר בחיים ורוצה לבטל את הצוואה הקודמת לאחר שהעזבון כבר חולק, יוכל לכתוב צוואה חדשה שתהיה תקפה רק אחרי שישיב את החלק שלו מהעזבון מהצוואה הקודמת.
לאור כל זאת, חשוב לכתוב צוואה הדדית תוך סיוע של עורך דין המתמחה בצוואות וירושות ובקיא בדין והפסיקה.
ראו גם:
מן הפסיקה: האם אחיות יכולות לכתוב צוואה משותפת?