צוואה היא מסמך אישי הכולל הוראות באשר לאופן חלוקת הנכסים של הפרט לאחר פטירתו. חוק הירושה תשכ"ה-1965 מכיר במספר דרכים לעריכת מסמך זה. החוק רואה במסמך זה צורת ביטוי של הרצון הפרטי של המבקש ששמורה לו הזכות לערוך אותה, לשנות ולבטל אותה ולכן ישנו דגש רב על האוטונומיה של המצווה בעניינה.
לאור זאת, נקבעו בחקיקה מצבים ספציפיים שעלולים להוביל לביטולה של הצוואה שיכולות להיות קשורות למהות או להליך הפרוצדוראלי של עריכתה. באופן זה ניתן לבקש ביטול צוואה שנכתבה לטובת עדים שלוקחים חלק בעריכתה, כזו שנעשתה תחת איום, כפייה, טעות, הטעייה, השפעה בלתי הוגנת או כזו שנפלו פגמים פרוצדוראליים בעשייתה.
ביטול צוואה על ידי המצווה
ביטול הצוואה יכול להיעשות על ידי המבקש או היורשים. סעיף 36 לחוק הירושה מאפשר למצווה לבטל בעצמו את הצוואה על ידי השמדתה או באחת הדרכים שכבר קבועות בדין ליצירת הצוואה. החזקה היא שאם המצווה השמיד את הצוואה הייתה לו כוונה לבטלה. מלבד זאת, ניתן לבצע ביטול בעל פה, בפני עדים, בכתב יד או בפני רשות.
אם המצווה ערך צוואה חדשה, גם אם היא לא מבטלת במפורש את הצוואה הקודמת רואים בה כביטול צוואה קודמת אם קיימות בזו החדשה הוראות שסותרות את הקודמת, אלא אם החדשה רק הוסיפה על הקודמת.
הכלל הוא שהחוק אינו מכיר בצוואות שנערכו בעל פה מלבד בנסיבות מסוימות המכונות בעגה המקצועית שכיב מרע, קרי שהאדם היה זמן קצר מאד לפני מותו. בביטול צוואה בעל פה, על המצווה להודיע בפני שני עדים שדוברים את שפתו שהוא מבטל את הצוואה.
סעיף 20 לחוק מאפשר עריכת צוואה בפני עדים. בביטול בפני עדים נערך כתב ביטול צוואה שמופיע עליו התאריך בו המצווה מצהיר בפני שני עדים וחותם שהוא מבטל את הצוואה, לאחר מכן העדים מאשרים בחתימתם על כתב הביטול את הצהרתו של המצווה.
בדומה לעריכה, על מנת שביטולה יהיה חוקי על העדים להיות נוכחים כאשר המצווה מצהיר וחותם על כתב הביטול. כמו כן, העדים צריכים להיות בגירים ובעלי כשרות לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962.
סעיף 18 לחוק מאפשר עריכת צוואה בכתב יד. בביטול בכתב יד על המצווה לערוך כתב ביטול שמופיע בו תאריך בכתב ידו ולציין שהצוואה שנערכה מבוטלת.
סעיף 23 לחוק מאפשר עריכת צוואה בפני רשות. ביטול בפני רשות מתייחס לכזה שנעשה על ידי הגשת כתב ביטול שנערך על ידי המצווה בכתב ידו לדיין בית דין רבני, רשם או שופט בית משפט, אלו קוראים אותו בפניו והלה מצהיר שהצוואה מבוטלת.
ביטול צוואה על ידי בית המשפט
סעיפים אחרים בחוק קובעים שצוואה שנערכה לפיהם בטלה. יחד עם זאת, הדין הישראלי מבחין בין מצבים בהם המסמך יהיה בטל מעיקרו, כלומר שלא יהיה צורך במעשה נוסף לצורך הביטול לבין מצב שבו הצוואה ניתנת לביטול אך ישנה חובה לפעול לשם כך.
באופן זה סעיף 30 לחוק קובע שצוואה שנערכה מחמת אונס, איום, כפייה או השפעה בלתי הוגנת תהיה בטלה ולבית המשפט תהא הסמכות לבטל אותה. המבחנים לקיומה של השפעה מסוג זה יהיו קשרים של המצווה עם גורמים חיצוניים, מצבו הפיזי והנפשי בזמן עריכת הצוואה, יחסי התלות שבין המצווה לאדם שנטען שהיה לו השפעה עליו, הניתוק של מצווה מהסביבה ועוד. הטוען להשפעה מסוג זה צריך להוכיח את קיומה.
היתרונות והחסרונות של ביטול צוואה בדרכים האמורות יכולים להיות מושפעים מהנסיבות של כל מקרה בנפרד. מסיבות אלו לשם ביטול צוואה מומלץ לפנות לעורך דין בעל ניסיון בתחום דיני המשפחה ובירושות וצוואות בפרט, שבקיא בדין ובפסיקה. כך לרוב על מנת להימנע מבעיות עתידיות רצוי שביטול הצוואה יעשה בפני עדים או בפני רשות משום שבנסיבות אלו יהיה קל יותר להוכיח שאכן רצון המצווה היה לבטלה.