צו ירושה הוא צו משפטי אשר מפרט את עקרונות הפעולה במסגרת חלוקת עזבונו של הנפטר, וזאת במקרים בהם הנפטר לא השאיר אחריו צוואה, או שצוואתו אינה בעלת תוקף משפטי, מסיבות אלו ואחרות.
במסגרת הצו מופיעה הרשימה המלאה של בעלי הזכויות אשר עתידים לזכות בפלח מהירושה, כאשר אזכורם של אלו מהווה אישור מבחינה משפטית לזכאותם לפלח מנכסיו של הנפטר. עם זאת, צו הירושה אינו עוסק בפרטיו השונים של העיזבון עצמו, ומסתפק בהגדרת חלקו היחסי של כל אחד מהמוזכרים בצו במסגרת הירושה.
מתי יש להגיש בקשה לרישום צו ירושה?
את הבקשה לרישום צו ירושה רשאי להגיש כל מי שיש לו נגיעה לשאלת עזבונו של הנפטר, בין אם בתור מוטב, מנהל עיזבון, או בעל כוחו של אחד היורשים, וזאת כאמור במקרים בהם המוריש לא השאיר אחריו צוואה תקפה מבחינה משפטית.
את הבקשה עצמה יש להגיש במשרדו של הרשם לענייני ירושה הממוקם סמוך למקום פטירתו של המוריש. במידה והמוריש חי בחו"ל, יש להגיש את הבקשה למשרדו של הרשם לענייני ירושה הקרוב ביותר למקום בו ממוקמים נכסי המוריש. יש לציין עם זאת, כי במידה וכל היורשים מעוניינים בכך, ובכפוף לחתימה על כתב הסכמה, ניתן להגיש את הבקשה גם בבית הדין הרבני.
כיצד מגישים את הבקשה?
את הבקשה לרישום צו ירושה יש להגיש על גבי טופס מתאים, אותו ניתן להוריד מאתר האינטרנט של הרשם לענייני ירושה. על טופס הבקשה, ובנוסף לפרטים המתבקשים באשר לנסיבות הגשת הבקשה לצו, יש לכלול גם את הרשימה המלאה של היורשים, כאשר במידה ומי מהם ויתר על חלקו בירושה – יש לצרף מסמכים מקוריים המוכיחים זאת.
לאחר מילוי הפרטים, נדרשת חתימתו של גורם מנהלי על הבקשה, אשר יכול להיות עו"ד מוסמך, שופט בבית משפט ישראלי, דיין בבית דין המוכר בחוק, או ראש רשות מקומית, כראיה לאמינותה.
בנוסף לטופס הבקשה עצמו, יש גם לצרף אישור בדבר תשלום אגרת פתיחת בקשה, וכן אגרת פרסום בעיתון, וזאת על מנת להודיע לציבור הרחב על תחילת הדיון בצוואת המנוח, ולהמתין להתנגדויות (במידה ויהיו).
כמו כן, יש לצרף תעודת פטירה מקורית של המוריש (וכן של מי מהיורשים המיועדים, במידת הצורך), וכן אישור שליחת הודעה בדואר רשום לכלל היורשים. בנוסף, במידה והפניה נעשתה בליוויו של עורך דין, יש לצרף ייפוי כוח חתום. את כל המסמכים שלהלן יש להכין בארבעה עותקים (מקור ושלושה העתקים).
לאחר הגשת הבקשה
לאחר שהבקשה הוגשה למשרדי הרשם לענייני ירושה, או לחילופין לבית הדין הרבני, הבקשה מועברת לאפוטרופוס הכללי לשם בחינתה, כאשר בו בזמן מפורסמת הודעה בעיתונות היומית בדבר פתיחת ההליך על מנת לאפשר קבלת השגות למיניהן.
בהמשך עותק מהבקשה מועבר לידי בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה, במטרה לבחון האם יש עילה להתערבותו. במידה ואין השגות והמסמכים שהוגשו נמצאו תקינים, יינתן צו הירושה המבוקש, וזאת בדרך כלל לאחר כחודשיים מיום הגשת הבקשה.
עם זאת, במקרים מסוימים הבקשה מועברת לדיון נוסף במסגרת בית המשפט לענייני משפחה (או בית הדין הרבני). הדבר מתרחש במקרים בהם הוגשה התנגדות להוצאת צו הירושה, מקרים בהם המדינה מהווה צד בבקשה, וכן בכל מקרה בו הרשם לענייני ירושה מעוניין בהעברת הטיפול לבית המשפט לשם בחינת הסוגיה באופן יסודי ומעמיק.
לאחר העברת הדיון, סמכות ההחלטה בסוגית חלוקת הרכוש תהייה בסמכותו של בית המשפט, ולאפוטרופוס הכללי לא תהייה סמכות החלטה בסוגיה.