מטבע הדברים, צוואתו האחרונה של אדם מהווה מסמך משפטי חשוב ביותר, ובמרבית המקרים, וככל שנכתבה על ידי המוריש בהתאם לכללים שנקבעו במסגרת חוק הירושה, מהווה גם את הבסיס לחלוקת רכושו של המוריש לאחר מותו.
עם זאת, קיימים מקרים בהם קיים קושי ניכר לאתר את הצוואה, מקרים בהם עצם קיומה ידוע, אך מיקומה הנוכחי דווקא לא. כמו כן, קיימים מקרים בהם אחד מהמעורבים, אשר בידיו נמצאת הצוואה, מסרב לחלוק את תוכנה עם שאר המוטבים, מסיבות שונות ומגוונות.
מעמדה העליון של הצוואה
חשוב לזכור בהקשר זה, כי מבחינת דיני הירושה בארץ, מעמדה המשפטי של צוואתו האחרונה של המוריש היא בעלת ערך עליון, שכן היא מבטאת את רצונו האמתי והאחרון של הנפטר. מסיבה זו, ובשעה שהוכח בפני בית המשפט כי המוריש הותיר אחריו צוואה, הרי שלרוב בית המשפט יעניק שהות נוספת למעורבים על מנת לנסות ולאתר אותה.
כמו כן, גם במקרים בהם עצם קיומה של הצוואה לא היה ידוע מראש, וכתוצאה מכך עיזבונו של הנפטר חולק בהתאם לעקרונותיו של חוק הירושה, הרי שעצם גילוי הצוואה בהמשך, ומשעה שזו נמצאה כשרה ובעלת תוקף משפטי, מהווה עילה ממשית לדיון מחודש בסוגיית חלוקת הרכוש, ככל שיש בכך צורך בהתאם לנוסח הצוואה, ובמידה והנסיבות מאפשרות זאת.
בסופו של דבר, וברוח העיקרון הבסיסי בתחום דיני הירושה, שהינו השאיפה למלא אחר רצונו האחרון של הנפטר, בתי המשפט בישראל לרוב עושים כל מאמץ שניתן לשם איתור הצוואה, במידת האפשר.
ומה במקרה בו אחד מהמעורבים לא מוכן לחשוף את תוכן הצוואה?
חשוב להדגיש, כי בהתאם לחוק הירושה, תוכן צוואתו של המוריש, בין אם מאוכסן בידיו, ובין אם בידי גורם שלישי כלשהוא, כדוגמת עורך דין מוסמך, הינו מסווג, וחל איסור מוחלט להעבירו לכל אדם שהוא, למעט במקרים בהם המוריש אישר במפורש לעשות כן.
חשוב לציין בהקשר זה, כי במקרים בהם הגורם המחזיק בצוואה סבור כי הסכמתו של המוריש לחשיפת צוואתו נעשתה תחת השפעה שאינה הוגנת, ושלא במסגרת רצונו החופשי של המוריש, הרי שהוא רשאי לסרב להציג את תוכן הצוואה לאותו הגורם, וזאת חרף הסכמתו של המוריש.
עם זאת, לאחר פטירתו של המוריש, הצוואה המלאה, בניסוחה המקורי, נדרשת להימסר לידיו של הרשם לענייני ירושה, וזאת במסגרת הגשת הבקשה לצו קיום הצוואה. כמו כן, עם הגשת הבקשה המגיש נדרש להעביר עותקים רשמיים של הצוואה לידיהם של כל המוזכרים בצוואה, ואלו אשר מוגדרים כ"מוטבים" במסגרתה.
הדבר נדרש באופן מפורש בהתאם לנוהל שנקבע בחוק לצורך מימוש הצוואה, ואינו נתון לשיקול דעתו הפרטני של הגורם המחזיק בה.
פנייה לבית המשפט
במקרים בהם הצד אשר מחזיק בצוואה אינו מעוניין לעשות כן, וממשיך ושומר את הנוסח המדויק של הצוואה בסוד, הרי שיש באפשרותו של מי מהמעורבים לפנות לבית המשפט בדרישה לקבלת הצוואה לעיונו, וזאת במידה והוא מוגדר מבחינה חוקית כמי שיש לו עניין בצוואה. בשלב זה, בסמכותו של בית המשפט להכריח את האוחז בצוואה לחשוף את תוכנה, ובמידה ויסרב, להשית עליו את העונש הנקבע בדין.
בסופו של דבר, בית המשפט מכיר בזכותו העליונה של כל אדם שמוזכר בצוואה, ושיש לו אינטרס ממשי בתוכנה, להיחשף לה באופן מלא וללא הגבלה. מסיבה זו, ובכל מקרה בה זכות חוקית זו אינה ממומשת, יש באפשרות האדם לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת סעד מתאים, ועל מנת להגן על זכותו החוקית לחזות בצוואתו האחרונה של הנפטר.