חוק הירושה תשכ"ה-1965 קובע שכאשר האדם נפטר העיזבון שלו עובר ליורשים שלו. החוק אינו כולל הגדרה למונח עזבון אך הוא מתייחס לכלל החובות, הזכויות המוחשיות והבלתי מוחשיות, נכסי המיטלטלין והמקרקעין.
העיזבון יחולק בהתאם להוראות החוק כל עוד המנוח לא השאיר אחריו צוואה. צוואה היא מסמך משפטי שהאדם יכול לבחור האם ברצונו לנסח מסמך שבו יכולות להיות הוראות באשר לאופן חלוקת העיזבון וזהות האנשים שהוא מעוניין שלהם הוא יחולק.
אחד ההבדלים המשמעותיים בין ירושה לפי דין לעומת לפי צוואה היא שהחוק קובע שחלוקת העיזבון תיעשה לפי סדר הקרבה למוריש ואילו בצוואה האדם יכול להחליט גם להשאיר רכוש למי שאינו בני משפחתו.
גורמים להסתלקות מירושה
החוק כן מאפשר לאדם להחליט שהוא אינו מעוניין לרשת מהעיזבון. היתרון המשפטי של ההסתלקות היא בעובדה שלאחריה מתייחסים לפרט כמי שלא היה אמור להיות יורש של המנוח מלכתחילה. יתרון זה בולט כאשר העיזבון כולל נכסים כדוגמת נכסי מקרקעין שההעברה שלהם יכולה להיות כרוכה בתשלום של מס שבח וההסתלקות פוטרת מהתשלום של מס זה.
יתרון אחר של ההסתלקות יכול להיות במקרים בהם יש ליורש נושים שעם העברת החלק של המוריש בעיזבון יהיו מעוניינים לפרוע את חובו של היורש מהנכסים שהועברו אליו.
סעיף 6(א) לחוק קובע שאחרי שהמוריש נפטר וכל עוד לא נעשתה חלוקה של העיזבון, היורש יכול לפי רצונו למסור הודעה בכתב לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט לענייני משפחה שאליהם מסורים מתן צו הירושה או צו קיום הצוואה על הסתלקותו מחלקו בעיזבון כולו או חלק ממנו, בין אם לפי החוק או לפי הצוואה. ההודעה צריכה להיות מלווה בתצהיר שבו מפורט החלק שממנו האדם מסתלק ופרטי היורש שההסתלקות נעשתה בשבילו.
סוגי ההסתלקויות הקיימים
ההסתלקות יכולה להיות כללית. דהיינו, שלא לטובת אדם מסוים אלא לטובת הכלל. במקרה זה בהתאם לסעיף 15 לחוק כאשר אדם הסתלק מהעיזבון שלא לטובת האח, בן הזוג או הילד של המוריש, החלק שלו מתווסף לזה של שאר היורשים בהתאם לחלקיהם היחסיים.
סוג שני היא הסתלקות ספציפית. במצב זה, היא יכולה להיעשות רק לטובת בן הזוג, האח או הילד של המנוח והיחס למי שההסתלקות נעשתה לטובתו היא של מי שהיה אמור לרשת מראש את המנוח.
סעיף 6(ב) קובע שמי שמסתלק מהחלק שלו בעיזבון מתייחסים אליו כמי שלא היה אמור לרשת מלכתחילה. ההסתלקות של האדם צריכה להיות לטובת אחיו, ילדו או בן הזוג של המוריש. ההסתלקות של חסוי לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962 או קטין צריכה להיות באישור של בית משפט לפי סעיף 6(ג). כמו כן לפי סעיף 6(ד) לא קיימת הסתלקות על תנאי.
אחד המצבים המורכבים שיכולים להיות הוא כאשר המנוח הותיר צוואה בו הוא קובע תנאי מסוים שרק עם קיומו אותו הפרט יוכל לקבל את חלקו. במקרה זה פעמים רבות האדם מעוניין להסתלק מהחלק שלו על מנת שיוכרז כיורש לפי דין וכך ליהנות ממה שנקבע לו לפי הדין מבלי שיצטרך למלא את התנאי שבצוואה.
דיני הירושה מאפשרים הסתלקות שכזו אך בדרך כלל עולה השאלה האם היא מקובלת בהתאם לחוקים וכללים משפטיים אחרים. בפסק הדין ע"א 4372/91 סיטין נ' סיטין פ"ד מט (2) 120 בית המשפט העליון ביטל הסתלקות של יורש כאשר הוא חשד שהיא נעשית על מנת לנצל אותה לרעה ולפגוע בזכויות של צד שלישי.
במקרה זה האישה הגישה תביעה לקיום החובות המגיעות לה מכוח פירוק הנישואין שלה עם היורש. היורש שהיה בהליכי פשיטת רגל מסר הודעת הסתלקות לטובת אחיו שמנעה מהאישה לממש את הזכויות שלה. בית המשפט קבע כי במקרה זה המטרה הייתה להשתמש בהליך כאמצעי להברחת נכסים.
ראו גם:
עיזבון בפשיטת רגל