צו הירושה מהווה בפועל מסמך משפטי בעל תוכן הצהרתי, אשר מבקש להבהיר ברבים מיהם יורשיו החוקיים של הנפטר, וזאת במקרים בהם המנוח לא השאיר אחריו צוואה רשמית בעלת תוקף משפטי.
חשוב לציין בהקשר זה, כי אף שהצו לא עוסק בחלוקת הרכוש עצמו, הרי שהקביעה בדבר זהותם של יורשיו החוקיים של המוריש הינה בעלת חשיבות רבה במסגרת חלוקת הרכוש העתידי. משכך, קיימים מקרים בהם יש מי שמערער על נוסחו הקיים של צו הירושה, וזה נדרש לפעול כדלהלן.
מתי ואיך ניתן לערער על צו הירושה?
את הערעור על צו הירושה יש להגיש זמן קצר ככל הניתן לאחר מועד הגשת הבקשה הרשמית לצו הירושה, ולא יאוחר מתום המועד אשר נקבע לצורך הגשת התנגדויות. תקופת הזמן המדויקת המאפשרת קבלת התנגדויות נקבעת בעת הגשת הבקשה לצו, כאשר על פי חוק תוקפה של זו לא יפחת משבועיים. כמו כן, גם במקרים בהם המועד הרשמי להגשת התנגדויות חלף, עדיין ניתן להגיש התנגדויות, וזאת כל עוד הצו עצמו לא ניתן.
את ההתנגדות לצו יש להגיש בצורה מודפסת, וזאת לידי הרשם לענייני ירושה, ובצירוף מספר עותקים בהתאם למספר הצדדים המעורבים, וכן עותק עבור בית המשפט. במסגרת ההתנגדות, יש לנמק בפירוט מהן הסיבות אשר דורשות את ביטולו של צו הירושה, כאשר כל סיבה שכזו נדרשת להתבסס על אסמכתאות מתאימות, במידה ואלו קיימות.
כמו כן, מגיש ההתנגדות נדרש לצרף קבלה על תשלום אגרת התנגדות, וכן תצהיר מטעם עורך דין מוסמך, המאשר למיטב ידיעתו את העובדות המפורטות בכתב ההתנגדות. על מגיש ההתנגדות גם לצרף ייפוי כוח רשמי, במידה והוא מיוצג על ידי עורך דין.
לאחר הגשת ההתנגדות
לאחר הגשת ההתנגדות לצו הירושה, התיק מועבר באופן אוטומטי לבית המשפט לענייני משפחה, שם הדיון בסוגיה ימשך עד לקבלת הכרעת הדין. עם זאת, קיימת אפשרות להעביר את הדיון בתיק לידיו של בית הדין הרבני, אשר אף הוא מוסמך לפסוק בסוגיה.
על מנת לעשות כן, יש ראשית להשיג מסמך חתום על ידי כל הצדדים, הכולל הסכמה מפורשת בכתב להעברת הדיון. יודגש בהקשר זה, כי אין צורך בנימוקים כבדי משקל לשם כך, וזאת כל עוד קיימת הסכמה בין הצדדים. במקרים בהם אין הסכמה כללית על העברת התיק, הרי שלרוב בית המשפט לענייני משפחה יישאר הערכאה המשפטית המטפלת בסוגיה.
במסגרת הדיון המשפטי, העיקרון הבסיסי אשר מנחה את פעילותו של בית המשפט הוא הניסיון להבטיח את מימוש רצונו האמיתי של המנוח בנוגע לגורל רכושו. מסיבה זו, שני הצדדים בדיון יתבקשו על ידי בית המשפט לספק מסמכים רלוונטיים, אשר מאפשרים לפענח מהו רצונו המוחלט והאחרון של המוריש. במרביתם המוחלט של המקרים, בית המשפט יפעל בהתאם לרצון זה, ככל שהדבר יתאפשר.
מטבע הדברים, הדיון בסוגיה שונה במידה ניכרת מדיונים משפטיים בנושאים אחרים, ולו בשל העובדה שהגורם המרכזי בפרשה, דהיינו המוריש עצמו, כבר אינו בין החיים. כתוצאה מכך, הדיון המשפטי בסוגיה הינו ייחודי בנוף המשפטי, כאשר אלו אשר חסרי ניסיון בתחום עלולים לשגות ולבצע פעולות בתום לב אשר יובילו להפסד משפטי.
מסיבה זו, בכל מקרה בו יש צורך בהגשת התנגדות לצו ירושה, חשוב מאוד לפעול בליווי מקצועי ותוך התייעצות עם עורך דין מקצועי ומיומן בתחום הירושה, אשר יוכל להבטיח כי דבריכם יזכו לאוזן קשבת, וכי רצונו של המנוח יזכה לביטוי מלא, במותו כמו גם בחייו.