אדם יכול לצבור כמות משמעותית של נכסים במהלך חייו. צוואה היא המסמך המשפטי המאפשר לפרט להורות על העברת העיזבון שלו לזוכים שהוא מעוניין שיקבלו אותו ובאופן שהוא מעוניין לחלק אותו. חוק הירושה תשכ"ה-1965 קובע שכאשר האדם מת, עזבונו יעבור ליורשים שלו בהתאם למעגל הקרבה המשפחתית שלו.
החוק לא מגדיר מהו עיזבון אך המונח מתייחס לכלל החובות, הזכויות המוחשיות והבלתי מוחשיות, נכסי המקרקעין והמיטלטלין של הפרט. התנגדות לבקשה לקיום צוואה אפשר להגיש ממספר סיבות. הצוואה פגומה, הצוואה אינה משקפת את הרצון החופשי של המצווה, אחד הנהנים מהצוואה לקח חלק בעשייתה או שהיא נערכה תחת איום, כפייה, תרמית, תחבולה או השפעה בלתי הוגנת.
התנגדות לקיום צוואה בשל כשרות העדים
החוק מכיר בארבע דרכים לעשיית צוואה: צוואה בפני רשות, צוואה בעל פה, צוואה בפני עדים וצוואה בכתב. כאשר בנסיבות מסוימות פגמים אלו מאפשרים התנגדות לצוואה.
החוק מאפשר בסעיף 25 להכיר בחוקיות הצוואה כל עוד בית המשפט משוכנע שהיא משקפת את רצון המצווה ונמצאים בה רכיבי היסוד הנדרשים בהתאם לסוג הצוואה.
כך בצוואה בפני רשות רכיב היסוד הוא שהצוואה נעשתה בפני רשות, בצוואה בעל פה רכיב היסוד הוא שהצוואה נאמרה בפני שני עדים בנסיבות המצדיקות את עשייתה בדרך זו, בצוואה בפני עדים רכיב היסוד הוא שהיא נעשתה בפני שני עדים ובצוואה בכתב שהיא נכתבה כולה בכתב היד של המצווה.
כשרות העדים בצוואה בפני עדים היא פגם שבית המשפט יהיה מסוגל לתקן רק בנסיבות מסוימות. בצורה זו, אם אחד העדים נהנה מהצוואה מדובר בפגם שלא יהיה ניתן לתיקון, באותו אופן גם אם אחד העדים יהיה חסוי או פסול דין לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962 לא יהיה ניתן לתקן פגם זה.
הצוואה לא משקפת את הרצון והכוונה של המצווה
סיבה אחרת להתנגדות לצוואה היא כאשר חושדים שזו אינה משקפת את הרצון החופשי והכוונה של המצווה. סעיף 26 לחוק קובע שצוואה שנעשתה על ידי קטין, פסול דין או מי שלא מבין מהמעשים שלו שהוא עורך צוואה, תהיה בטלה.
באופן זה על מנת למנוע קבלת התנגדות על רקע זה או ויכוחים בין הצדדים על הכשרות של האדם לצוות אחרי מותו, כדאי לצרף לצוואה הודאה של האדם בדבר מצבו הנפשי והגופני וחוות דעת רפואית. חוות הדעת חשובה בעיקר אם האדם מעל גיל 75, בעל בעיות קוגניטיביות או נוטל תרופות שתופעות הלוואי שלהן יכולות להשפיע על צלילות דעתו.
התנגדות בשל צוואה שנעשתה תחת השפעה בלתי הוגנת
סיבה נוספת היא עשיית צוואה תחת השפעה בלתי הוגנת שהחוק קובע בסעיף 30 שהיא תהיה בטלה. כאן המקום להבחין בין צוואה שבטלה מעיקרה לבין כזו שיש צורך בפעולה של בית המשפט על מנת להכריז על בטלותה.
בדרך כלל לאור החשיבות הרבה של האוטונומיה של המצווה יהיה צורך בפעולה של בית המשפט שיבחן קודם האם באמת היא אינה משקפת את הרצון הכנה של הנפטר.
בית המשפט בוחן את קיומה של ההשפעה הבלתי הוגנת על בסיס המבחנים שנקבעו בפסק הדין דנ"א 1516/95 מרום נ' היועמ"ש, תק-על 98 (2) 1831 לפיהם תיבדק התלות בין המצווה והנהנה מהצוואה לפני ובזמן עריכתה, היקף הקשרים החברתיים של המצווה בזמן ולפני עריכתה, מצבו הבריאותי של האדם בתקופה שלפני ובזמן עשייתה ומידת המעורבות של הנהנה בעשייתה.
ככל שבית המשפט ימצא לנכון שהייתה תלות מעטה, המצווה ניהל קשרים מקיפים, מצבו הבריאותי היה יחסית תקין והנהנה לא היה מעורב באופן פעיל הוא ייטה לדחות את ההתנגדות לקיום הצוואה.
התנגדות אפשר להגיש תוך 14 ימים מתאריך קבלת צו קיום הצוואה. היא צריכה להיות מוגשת במספר העתקים שיספיקו גם לבית המשפט וגם לשאר הצדדים יחד עם המסמכים הרלבנטיים ותצהיר שמאמת את הפרטים המופיעים בה.