במרבית המקרים, ההנחה המשפטית המקובלת במסגרת תחום דיני הירושה במדינת ישראל, היא שהנהנים העיקריים מעיזבונו של המנוח נדרשים להיות בני משפחתו, כאשר הראשונים בתור מטבע הדברים, ומיד לאחר בן/בת הזוג, הם ילדיו.
תפיסה זו, המכירה בזכות הראשונים של שארי בשרו הקרובים של המנוח על רכושו, באה לידי ביטוי בעיקר במקרים בהם המנוח לא השאיר אחריו צוואה כלל, או השאיר צוואה שאינה תקפה מבחינה משפטית, מסיבות אלו ואחרות.
במקרים אלו, בית המשפט, מתוך רצון להבטיח כי רצונו האחרון של המנוח ימומש במלואו, מעניק לרוב עדיפות במסגרת חלוקת הירושה לבני משפחתו של המנוח, ובדגש על ילדיו.
ובמידה ואין למנוח ילדים?
בעוד שבמקרים בהם הנפטר משאיר אחריו הן צאצאים והן בן/בת זוג, הירושה מתחלקת ביניהם שווה בשווה, הרי שבמקרים בהם הנפטר לא השאיר מאחוריו צאצאים, זכות הראשונים בירושה מועברת באופן אוטומטי לידי בן/בת הזוג של הנפטר, וזאת במידה והשניים נקשרו בברית הנישואין, או לחילופין קיימו קשר זוגי יציב ולאורך זמן, במסגרת מה שמוכר כ"ידועים בציבור".
ובמידה והמנוח הוא רווק/אלמן וללא ילדים?
במקרים שכאלו, החוק קובע כי ירושתו של הנפטר מועברת לדרג הבא במסגרת התא המשפחתי, כלומר להוריו (במידה ובחיים), לאחיו/אחיותיו, וכן לאחייניו של הנפטר, במידה ויש כאלו. במידה וכל המוזכרים להלן אינם בחיים, או אינם כשירים לקבלת הירושה, מסיבות אלו ואחרות, הירושה מועברת לדרג הבא במסגרת התא המשפחתי, דהיינו דודיו ובני דודיו של הנפטר.
יש להזכיר כמובן, כי עיקרון חלוקת הרכוש שצוין לעיל תקף רק במידה והמנוח לא הותיר אחריו צוואה כלל, או לחילופין הותיר צוואה שאינה בעלת תוקף משפטי, ואין באפשרות בית המשפט להסתמך עליה במסגרת חלוקת הרכוש.
חשוב לציין בהקשר זה, כי מדינת ישראל מתבססת במסגרת ההליך על "עיקרון הדם", אשר במסגרתו, ככל שהאדם מקיים קשר דם קרוב יותר אל הנפטר, כך גוברת זכותו ליהנות מירושתו של הנפטר. סוגיה זו מהווה פעמים רבות מקור לסכסוכים, שכן גם במקרים בהם שאר בשרו הקרוב ביותר של הנפטר לא קיים עמו יחסי קרבה טרם פטירתו, ואף היה שרוי אתו בסכסוך מר, הדבר לרוב אינו מעלה או מוריד, וקשר הדם גובר על שאר השיקולים.
סייגים והערות
עם זאת, ובמקרים מיוחדים, בית המשפט רשאי לסטות מעיקרון הדם במסגרת חלוקת ירושתו של הנפטר. הדבר מתבטא בין היתר במקרים בהם הוכח מעל לכל ספק, כי לשאר הבשר היה קשר ישיר למותו של הנפטר, וזאת בהתאם לעיקרון "הרצחת וגם ירשת?".
כמו כן, גם במקרים בהם הוכח כי שאר הבשר אחראי, במישרין או בעקיפין, להעלמת צוואתו הרשמית של הנפטר, הדבר מהווה על פניו עילה לנישולו מהירושה, במידה חלקית או מוחלטת.
כמו כן, גם במקרים בהם שאר בשרו של המנוח לא נמצא מעורב בפעילות בלתי חוקית או שאינה הולמת, בית המשפט עודנו רשאי לסטות מעיקרון הדם, וזאת במידה והוכח מעל מכל ספק כי רצונו האחרון של המנוח כולל את אי שיתופו של שאר הבשר בירושה.
מטבע הדברים, מדובר בטענה שקשה להוכיח, וככל ששאר הבשר קרוב יותר מבחינה משפחתית לנפטר, כך ההוכחה שנדרשת לשם מניעת השתתפותו בירושה נדרשת להיות כבדת משקל.
מקרים אלו, אשר הינם נדירים למדי בנוף המשפטי, דורשים מטבע הדברים בקיאות יתרה בדיני הירושות, ומשכך מומלץ בחום לפנות לעורך דין מיומן ומנוסה בתחום דיני הירושות, לשם קבלת ליווי מקצועי, מקיף ואמין.
ראו גם:
מהי צוואה ביולוגית?