ירושה בין בני זוג – חלוקת ירושה משותפת

האם החוק מכיר בירושה משותפת בין שני בני זוג?

מעמדן החוקי והמשפטי של הצוואות במדינת ישראל מעוגן במסגרת חוק הירושה, תשכ"ה-1965. החוק קבע בראשיתו, כי אחד מהתנאים הנדרשים לצורך הכרה משפטית בצוואה, הוא היותה צוואה אישית, אשר מבטאת את רצונו האחרון של כותב הצוואה בלבד.

בעוד שלאורך השנים חוק זה נתן מענה למרבית הסוגיות השונות שהתעוררו במסגרת כתיבת צוואות, הרי שככל שעבר הזמן עלו יותר ויותר מקרים בהם בני זוג, אשר חיים יחדיו ומחזיקים בנכסים משותפים, ביקשו לנסח את צוואתם במשותף.

דרישה הולכת וגוברת זו, אשר החוק המקורי משנת 1965 לא נתן לה מענה, זכתה לראשונה להתייחסות במהלך שנת 2005, בשעה שתיקון 8 א' לחוק הירושה הכיר לראשונה באפשרותם של בני זוג לנסח צוואה במשותף, במסגרת מה שזכה לכינוי "צוואה הדדית משותפת".

יתרונות ההליך

מטבע הדברים, מתן התוקף המשפטי לצוואה הדדית משותפת העניק יתרון ניכר עבור בני זוג, אשר לאורך השנים קיימו משק בית משותף, ולא הקפידו על חלוקת הרכוש המשותף ביניהם.

בעוד שבעבר, בני הזוג נדרשו לרוב לבצע חלוקה פורמאלית של הרכוש, וזאת טרם כתיבת שתי צוואות נפרדות, מה שיצר סיבוך בירוקרטי, ולעיתים אף הוביל לסכסוכים בין בני הזוג בשאלה למי שייך רכוש זה או אחר, הרי שלאחר כניסת התיקון לחוק לתוקף, סוגיה זו נפתרה ברובה.

כעת, באפשרותם של בני הזוג לשבת ולנסח יחדיו, על גבי מסמך משותף או בשני מסמכים נפרדים, את צוואתם המלאה והמקיפה, כאשר צוואה זו מוכרת מבחינה משפטית, בדומה לכל צוואה אחרת המוזכרת בחוק הירושה.

יצוין, כי השאלה האם הצוואה נוסחה במסמך אחד או שניים אינה מעלה או מורידה בסוגית מעמדה המשפטי של הצוואה, וזאת כל עוד קיימת התייחסות מפורשת במסגרת הצוואה לכך שזו חוברה בשיתוף פעולה בין שני בני הזוג.

חסרונות ההליך

לצד יתרונותיו של ההליך החדש, קבלת התיקון לחוק יצרה גם מספר בעיות ייחודיות, וזאת בשל מעמדה החריג של הצוואה ההדדית המשותפת, אשר הינה הצוואה היחידה בישראל אשר מאפשרת ניסוח שתי צוואות נפרדות באופן משותף.

מאחר והצוואה ההדדית מבטאת את רצונם המשותף של שני הצדדים, הרי שמטבע הדברים, כל שינוי שאחד מהצדדים מבקש להכניס בצוואה נדרש ראשית להיות מאושר בכתב על ידי בן הזוג השני, וזאת כתנאי מוקדם לצירופו לצוואה.

בעוד שבמרבית המקרים מדובר בעניין פשוט, ובמידה ושני בני הזוג עודם בחיים, הדבר מסתבך במקרים בהם אחד מבני הזוג הלך לעולמו, ומשכך החוק מתייחס לסוגיה בצורה מפורשת.

בכל מקרה בו אחד מבני הזוג מבקש לבצע שינוי בצוואה הדדית משותפת, לאחר פטירתו של בן הזוג השני, נשאלת ראשית השאלה האם הצוואה הוצאה כבר לפועל. במידה ולא, הרי שביטול הצוואה על ידי בן הזוג גורר באופן מידי את ביטולן המוחלט של כל ההטבות, אשר בן הזוג היה אמור ליהנות מהן בהתאם לתנאי הצוואה, כמו גם שאר בני משפחתו.

לעומת זאת, במקרים בהם הצוואה יצאה כבר אל הפועל, הרי שעל מנת לחזור בו מהצוואה המשותפת, בן הזוג נדרש להשיב לעיזבון את כל ההטבות והתגמולים אשר הועברו לידיו בהתאם לצוואה.

מאחר ומדובר מטבע הדברים בסוגיה מסובכת למדי, מומלץ להקפיד ולהתייעץ בעניין עם עורך דין מקצועי ומיומן בתחום, על מנת לקבל ייעוץ מהימן לכל אורך הדרך, ולהבטיח שלא ייעשו טעויות בשגגה, אשר עלולות לסבך את ההליך ולגרום לטרחה רבה ומיותרת, לבן הזוג ולבני משפחתו.