ירושות ליורשים שאינם קרובי משפחה

אדם אשר לא כתב צוואה, עזבונו יחולק על פי דיני הירושה. חוק הירושה מגדיר את סדר היורשים שהם קרוביו של אותו מנוח, וקובע את כללי חלוקת העיזבון.

הקרובים של המנוח הם ככלל אילו הקשורים לו בקשרי דם. זאת למעט בני הזוג שאין עימם למנוח קשר דם אבל הם נחשבים לקרובי משפחתו מהדרגה הראשונה.

היורשים לפי חוק הירושה הם בני הזוג, ילדים וצאצאיהם, הורים וצאצאיהם, הורי הורים וצאצאיהם.

החלוקה היא לפי שיטת ה"פרנטלות" ("ראשי אב" שאליהם משויכים קרובי המשפחה): בן הזוג יורש ראשון, אחריו ילדים, נכדים, הורים, אחים, סבים, וסבתות.   ילדים ונכדים קודמים להורים של המוריש ואחיו. הוריו של המוריש ואחיו יהיה קודמים לסביו של המוריש, ולדודים.

ילדים שטרם נולדו ולידתם מתרחשת בתוך 300 ימים מפטירת המנוח, נכללים ברשימת היורשים.

למוריש יכולים להיות יורשים אחרים שאינם קרובי משפחה בקרבת דם, וביניהם ניתן למנות ילדים מאומצים, ידועים בציבור,  והמדינה.

ירושה לטובת המדינה

כאשר המנוח היה ערירי במותו, לא היו לו קרובי משפחה, לא הניח יורשים אחריו, ולא ערך צוואה, יעבור עזבונו למדינה המיוצגת לעניין זה על ידי האפוטרופוס הכללי שבמשרד המשפטים.

העיזבון יישאר בידי האפוטרופוס הכללי במשך תקופה, כדי לוודא שאין לאותו מנוח יורשים שעשויים לצוץ ולדרוש את חלקם בירושה. לאחר מכן יעבור העיזבון לבעלות המדינה, כך שנכסי העיזבון לא יותרו ללא בעלים. העיזבון יתועל בדרך כלל למטרות חינוך, בריאות, רווחה, מדע, ומחקרים לתועלת המדינה.

כמו כן, שר האוצר יכול לתת מנכסי העיזבון בדרך חד פעמית, ולפי שיקול דעת, למי שהיה תלוי ונתמך כלכלית במוריש, או למי שתמך במוריש בימיו האחרונים, או לבן משפחה שאינו יורש לפי החוק, ולבן הזוג ידוע בציבור שאינו יכול לרשת את המנוח.

כדי למנוע מצב בו הרכוש יעבור למדינה כאשר אין קרובי משפחה, צריך לכתוב צוואה. אם אין צוואה, ואין יורשים לפי החוק, האפוטרופוס ושר האוצר ינהלו את חלוקת העיזבון.

זכות ירושה לילד מאומץ

לילד ביולוגי יש זכות טבעית לרשת את הוריו. חשוב לציין שאין הבדל בין ילד שנולד מחוץ לנישואין לילד שנולד מנישואין שכן קרבת הדם למוריש היא זו הקובעת.

נשאלת השאלה מה דינו של ילד מאומץ ? האם הוא זכאי לרשת את הוריו המאמצים והאם הם זכאים לרשת אותו ?

לפי חוק הירושה ילד מאומץ יכול לרשת את הוריו, והוריו יכולים לרשת אותו עם זאת הוא לא יכול היה לרשת גם את קרובי המשפחה של הוריו המאמצים. תיקון לחוק הירושה משנת 2012 השווה בין ילד מאומץ לילד ביולוגי כך שילד מאומץ יוכל לרשת גם את קרובי המשפחה מצד הוריו המאמצים ולא רק את הוריו. התיקון השווה בין המעמד של ילד מאומץ, למעמד של ילד ביולוגי.

זכויות הירושה של ידועה בציבור

הדין ובתי המשפט נוטים להשוות בכל הקשור לזכויותיה וחובותיה של ידועה בציבור לאילו של אישה נשואה.

בין היתר ניתן למצוא שוויון בקשר לזכויות הירושה של הידועה בציבור. לפי חוק הירושה יש הכרה בזכות הירושה של מי שהיא ידועה בציבור כלפי בן זוגה. לפי החוק, על הידועה בציבור הטוענת כי היא זכאית לרשת מהעזבון של בן זוגה להוכיח:

משק בית משותף – הכוונה למגורים ביחד וניהול הבית במשותף. צריך לציין כי  בתי המשפט הכירו גם במצבים בהם בני הזוג לא גרו יחד מסיבות אישיות, אבל היו מוכרים בחברה כידועים בציבור יותר מ- 10 שנים;

ניהול חיי משפחה;

כמו כן יש להוכיח שהידועה בציבור לא היתה נשואה לאחר באותו הזמן בו גרו בני הזוג ביחד;

היה והמנוח לא הותיר אחריו צוואה בה הוא מצווה את רכושו לידועה בציבור, יוטל  על הידועה בציבור הנטל לשכנע את בית המשפט בניהול משק הבית המשותף וקיום חיי המשפחה. עליה לעמוד בנטל המשפטי כדי להוכיח את זכותה לרשת את בן הזוג.