מס הוא תשלום חובה שהמדינה גובה מהתושבים והאזרחים שלה באופנים שונים. מס עיזבון הוא מס שמוטל על נכסי מיטלטלין או מקרקעין הכלולים בעזבון והמועברים בירושה.
לעומת סוגי מיסים אחרים, מס עזבון אינו מבוסס על מנגנון ההיצע והביקוש של השוק. מטרתו של מס זה היא לצמצם את הפערים החברתיים ואת אי השוויון בחברה.
ההבדל בין מס עיזבון למס ירושה
מס עיזבון הוא מס שהשומה שלו היא על כלל נכסי העזבון לפני העברתו ליורשים. לעומת זאת, במס ירושה השומה נעשית באופן אישי על הכנסת היורש מהירושה. מס עיזבון היה קיים בישראל משנת 1950 ובוטל בשנת 1981. בשנת 2000 המליצה ועדה בראשות פרופסור אברהם בן בסט על החזרת מס העיזבון.
הטיעון המרכזי של המתנגדים להחזרת המס הוא שהחזרתו תמנע מאנשים ומיהודים עשירים בפרט להשתקע בישראל או לגרום לשכבות העליונות של האוכלוסייה להגר למדינה אחרת שבה הוא לא קיים.
לעומת זאת, התומכים בו טוענים שמס העזבון משפר את המצב הכלכלי של היורשים ומקדם את שוויון ההזדמנויות. רעיון זה מבוסס על ההנחה שאדם שבא מרקע סוציואקונומי נמוך יכול לשנות את מעמדו לעיתים רחוקות בלבד, כאשר עם הזמן המציאות מחלישה את אותם אנשים המועדים לכך יותר ויותר. הטלת מס עיזבון מצמצמת את התופעה של התקדמות סוציואקונומית על בסיס של קבלת ירושה.
למרות זאת, כן יכולים להיות חיובי מס על חלק מהפעולות של מימוש העיזבון. תכנון נכון של הליך הירושה יכול למנוע חיובים מיותרים מעין אלו.
עסקאות בירושה ומס עזבון
כך סעיף 7 לחוק הירושה תשכ"ה-1965 מאפשר ליורש לאחר מותו של המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון לשעבד או להעביר את חלקו בעזבון. אם אלו אמורים להיעשות על ידי פסול דין או קטין הם טעונים את אישור בית המשפט מתוך ההנחה שקיים חשש שהם לא מבינים את משמעות הפעולה. בדומה, לפי סעיף 7(ג) שעבוד או העברה כאמור שוללים מהיורש את זכותו להסתלק מחלקו בעזבון.
העברת הנכסים באמצעות הסכמים אלו יכולה בנסיבות מסוימות למנוע את תשלומי המס. יחד עם זאת חובה להדגיש שסעיף 8(א) לחוק אוסר על אדם לבצע עסקאות על ירושה שלו בעודו בחיים.
מס עיזבון ונכסי מקרקעין
תכנון ההיבטים הקשורים למיסוי חשוב במיוחד כאשר המוריש הוא תושב מדינה זרה או שהירושה מתייחסת לזכויות במקרקעין.
חוק מיסוי מקרקעין שבח ורכישה תשכ"ג-1963 מסדיר את המיסים שצריך לשלם כאשר מוכרים או קונים נכס מקרקעין. מס שבח הוא המס שמשלם מוכר נכס המקרקעין למדינה והוא אמור לגלם את הרווח שנגרם למוכר מההפרש בין המחיר שבו קנה באותה העת את הנכס לבין המחיר בו נמכר.
לפי חוק זה, ירושה אינה מהווה פעולה או מכירה של מקרקעין לעניין חוק זה ולכן לא מהווה אירוע מס שמצריך דיווח לרשויות המס בעת רישום הזכויות על שמם של היורשים. למרות זאת, אם היורשים יהיו מעוניינים למכור את הנכס תוך פטור ממס שבח יהיה עליהם לערוך תכנון מס מקצועי.
כאן המקום להדגיש כי תכנון מס אין משמעותו העלמת מיסים שהנה עבירה פלילית שדינה יכול להיות קנס או אף עונש מאסר כבד, אלא צמצום המס המשולם בדרכים הקבועות לכך בחוק.
באופן זה סעיף 5(ג) לחוק מיסוי מקרקעין קובע שאם בתוך החלוקה בין היורשים ניתן סכום כסף בתמורה או שניתן נכס השווה בתמורתו שאינו נכלל בין נכסי העזבון, יראו את החלק בעזבון שהתמורה ניתנה כנגדו כמכירה.
באופן זה הסעיף מאפשר ליורשים לשנות את חלוקת העיזבון מבלי שהדבר יהפוך לאירוע מס לצורך החוק.
כאן המקום לציין שלאור ההוצאות הכספיות הגדולות שיכולות להיגרם במקרה של טעות והסיכון בביצוע עסקה שלא תהיה בהתאם לדרישות הקפדניות של החוק, כדאי להיעזר בעורך דין בעל ניסיון המומחה בירושות וצוואות.