חלוקת העיזבון משמעותה במילים אחרות חלוקת הנכסים והזכויות שהמוריש השאיר לאחר מותו בין היורשים שלו. חלוקת העיזבון יכולה כמובן להיעשות כירושה לפי דין בהתאם להוראות חוק הירושה תשכ"ה-1965, או לפי הוראות הצוואה במידה והמנוח השאיר אחריו כזו. חלוקת העיזבון בירושה לפי הדין נעשית בהתאם למידת הקרבה המשפחתית למוריש.
לאחר סילוק חובות
סעיף 107 (א) לחוק קובע שאחרי שסולקו החובות והמזונות מתוך העיזבון תחולק היתרה בין היורשים. כמו כן, לפי סעיף 107(ב) היתרה של העיזבון לא תחולק עד שלא יעבור המועד הקבוע בהזמנת הנושים. בדומה, העיזבון גם לא יחולק עד שלא יתבררו כל זכויות הירושה שתלויות במועד הלידה של מי מהיורשים, במידה ובירושה לפי הדין נכלל תינוק שנולד תוך 300 ימים מיום פטירת המוריש או עובר שאמור להיוולד תוך 300 ימים ממועד פטירתו.
במידה והמנוח קבע בצוואה מועד כלשהו לחלוקת העיזבון והתאריך הגיע אחרי שסולקו כל החובות החלוקה תיעשה בהתאם למועד שאותו קבע, אלא אם בית המשפט הורה שהיא תיעשה בתאריך אחר. לעומת זאת, ההוראה שקבע המנוח לא תכובד אם נקבע בה תאריך שקודם לסילוק החובות לנושים.
סעיף 107(ג) מאפשר לבית המשפט, במידה והעיזבון מאפשר זאת לחלק חלק מהעיזבון לפני סילוק כל החובות לנושים, המזונות מהעיזבון, אסיפת הנושים ובירור הזכויות. התנאי לחלוקה שכזו יהיה שהיא לא מסכנת את הבסיס הכלכלי של העיזבון ואת היכולת להיפרע ממנו. סעיף 109(א) קובע שנכסי העיזבון יחולקו בין היורשים בהתאם לשווי שלהם נכון לזמן החלוקה.
הוראות הכתובות בצוואה יהיו בטלות לפי סעיף 34 לחוק הירושה אם הן אינן חוקיות, מוסריות או נוגדות תקנת הציבור. כך, הוראות שקובעות מועד חלוקה אחר שמטרתו להתחמק במכוון באופן שאינו חוקי מתשלום מס לא יכובדו.
העיזבון כולל נכסי מקרקעין
מועד חלוקת העיזבון יכול להיות משמעותי מאד כאשר העיזבון כולל נכסי מקרקעין. חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) תשכ"ג-1963 קובע בסעיף 5(ג)(1) שיראו במכירת זכות במקרקעין, או עשיית פעולה באיגוד שכזה שמהווה חלק מנכסי העיזבון, כפעולה או מכירה שנעשו על ידי היורשים.
סעיף 5(ג)(4) לחוק כן קובע שאת החלוקה של נכסי העיזבון בין היורשים לא יראו כמכירה אם החלוקה נעשתה בתמורה לכסף או לנכס שלא נמנה עם נכסים אחרים של העיזבון. משמעות הוראות אלו הנה שבאופן כללי על מכירת זכויות במקרקעין שנכללות בעיזבון היורשים נדרשים לשלם מס, אומנם אם מדובר בחלוקה של נכס מקרקעין שכלול בנכסי העיזבון לא יראו בפעולה הזו כמכירה כל עוד היא נעשתה בתמורה לכסף או לנכס באותו שווי כספי שלא נכלל בעיזבון.
החלוקה שאליה מתכוון הסעיף היא החלוקה הראשונה בין היורשים של נכסי העיזבון לאחר מתן צו הירושה או צו קיום הצוואה. הלכות של בית המשפט העליון הרחיבו את הוראה זו גם למכירות שבוצעו על ידי מנהל העיזבון בזמן החלוקה שלו ולכאלו שנעשו בין יורשים.
לעיתים כאשר הוראות הצוואה אינן מפורטות מספיק קורה גם שהחלוקה נעשית באופן שונה מזה שנקבע בה ולאחר שבוצעו במקרקעין פעולות ואחרי שעברו שנים רבות. החלטת מיסוי 43/07 עוסקת בצוואה שכללה דירת מגורים וקרקעות בהרצליה. במשך מספר שנים הושכרו הנכסים שנכללו בעיזבון והתמורה שהתקבלה חולקה בצורה שווה בין הבנות של המנוח.
ארבעים שנה אחרי פטירת המנוח הן ביקשו לחלק ביניהן את הנכסים אחרת ממה שנקבע בצוואה, כאשר בפרק הזמן שחלף מאז הפטירה שלו גם אחת הבנות ביקשה להעביר את הזכויות שלה לחברת נאמנות. בית המשפט קבע שלאור התקופה שחלפה והשימוש שנעשה בנכסים על ידי הזוכות מהצוואה אי אפשר לראות בחלוקה הזו חלוקה ראשונה שפטורה מתשלום מיסים אלא עסקה בין קרובים שמחויבת בתשלום זה.