אדם יכול לצבור במהלך חייו כמויות גדולות של נכסי מקרקעין, מיטלטלין, חובות וזכויות בלתי מוחשיות אחרות. לאחר מותו של הפרט עוברים כל אלו המכונים יחדיו עזבון ליורשיו של האדם, לפי חוק הירושה תשכ"ה-1965. אם הנפטר השאיר צוואה כשרה ותקפה עזבונו יועבר בהתאם אליה, אם לאו אזי בהתאם לחוק הירושה.
לפעמים קיימים מצבים בהם העברת העיזבון ליורשים או הזוכים תיעשה באמצעות מינוי מנהל עיזבון.
סיבות למינוי מנהל עזבון
סעיף 77 לחוק קובע שבכל זמן לאחר שהמוריש נפטר וכאשר עדיין לא מונה כל אדם להיות אחראי, רשאי בית המשפט מיוזמתו או לפי בקשת אדם אחר לנקוט באמצעים הנראים לו מתאימים לשמירה על העיזבון לרבות על ידי מינויו של מנהל.
אם המצווה קבע בצוואה שלו שאדם מסוים ימונה להיות מנהל העזבון שלו, בית המשפט או הרשם לענייני ירושה ימנו אותו לתפקיד זה אלא אם כן מצאו שקיימות נסיבות שבהן לא ראוי לעשות זאת.
מלבד זאת, רשאי כל אחד מהזוכים מהצוואה או היורשים לבקש למנות מנהל לעיזבון. לא קיימת רשימה סגורה של הסיבות למינוי והטעמים לכך יהיו בהתאם לנסיבות של כל מקרה לגופו.
יחד עם זאת, מן הראוי להדגיש כי שאיפת המחוקק היא לצמצם את ההוצאות הכרוכות במינוי זה. כך, בדרך כלל אחד הנימוקים יהיה חובות גדולים של המוריש שמצדיקים מינוי על מנת שזכויות הנושים לא ייפגעו בעת חלוקת העיזבון.
מנהל העיזבון אמור לדאוג במקרה זה לסלק את החובות לנושים תוך שמירה על הזכויות של כלל המעורבים. כאן גם המקום לציין שגם היעדר יכולת פירעון של החובות מתוך הנכסים של הנפטר אינה מהווה עילה למינוי מנהל עזבון.
בדומה גם אם כל היורשים או הזוכים מסכימים למינוי ובית המשפט לענייני משפחה סבור כי הדבר אינו ראוי, לא ימונה מנהל עזבון.
כמו כן, החוק לא מכיר באפשרות למנות מנהל על חלקים מסוימים מהעזבון, אלא המינוי יתייחס תמיד לעזבון כולו.
לתפקיד זה יכול להתמנות תאגיד, אדם יחיד או האפוטרופוס הכללי. בית המשפט או הרשם לענייני ירושה רשאים גם לפי סעיף 93 למנות שניים או יותר כמנהלי עזבון.
תפקידי מנהל העיזבון
סעיף 82 קובע שתפקידי המנהל יהיו לכנס את נכסי העזבון, לנהל אותם, לסלק את החובות לנושים, לחלק את היתרה שנותרה מהעזבון לאחר סילוק החובות לטובת היורשים בהתאם לצוואה או צו הירושה ולעשות כל דבר הדרוש לשם כך.
במקביל גם בית המשפט יכול בכל זמן מיוזמתו או לפי בקשת אדם אחר לתת הוראות למנהל העיזבון בעניין מילוי תפקידו. לאחר המינוי, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-60 יום צריך המנהל להגיש לאפוטרופוס הכללי פירוט של החובות ונכסי העיזבון שיאומתו בתצהיר. אם הוגש הפירוט ולאחר מכן התגלו חובות או נכסים נוספים, צריך המנהל תוך 14 יום להגיש תוספת לפרטה זו.
מנהל העיזבון חייב להחזיק או להשקיע את הכספים שלא נדרשים לו לשם מילוי תפקידו השוטף באופן שיידרש לשמירת הקרן ולהבטחת הפירות שלה. סעיף 88 לחוק קובע שהמנהל יהיה אחראי לכל נזק שייגרם בעקבות הפרת החובות המוטלות עליו מכוח התפקיד. יחד עם זאת, בית המשפט יכול לפטור אותו מאחריות אם פעל בתום לב והתכוון למלא אחר תפקידו. בדומה, אם גם פעל בהתאם להוראות בית המשפט הוא לא יישא כלל באחריות.
סעיף 91 לחוק קובע שבית המשפט רשאי בהתאם לקבוע בתקנות לפסוק שכר למנהל העזבון. אם מינה בית המשפט שני מנהלי עזבון או יותר הם חייבים לפעול בהסכמה ואם דעותיהם חלוקות בעניין מסוים אז באופן שבו יורה להם בית המשפט לפעול. כל החלטה של אחד המנהלים טעונה הסכמה של האחרים. כל אחד מהם אחראי לפעולות של האחרים אלא אם כן לא ידע עליהן או התנגד להן.