על מנת למנוע את צמיחתו של מונופול כלכלי, וכן את ריכוז ההון לאורך השנים בידי קבוצת מיעוט, מדינות רבות קבעו כי כל ירושה המועברת לאדם מסוים, ואשר נאמדת בסכום מוגדר ומעלה, חייבת במס מיוחד שהינו "מס ירושה".
במרבית המקרים, מס הירושה מוטל באחוזים על הרכוש המועבר בירושה, כאשר אחוז המס, וכן דרגת הפטור מהמס, משתנה ממדינה למדינה בהתאם לשיקוליה הפרטניים.
ומה בישראל?
אף שבימנו הטלת מס ירושה נחשבת כמהלך מקובל בקרב מדינות רבות ברחבי העולם, ובין היתר בארה"ב ובאנגליה, הרי שבמדינת ישראל, מס הירושה בהגדרתו המקובלת לא קיים החל משנת 1981, אשר במהלכה המס בוטל באופן רשמי. הדבר נעשה בטענה כי בין היתר, המס אינו רווחי, וכי ההוצאות אשר נדרשות לצורך גבייתו התקרבו לרווח שהתקבל ממנו, ואף עברו אותו.
עם זאת, חשוב לזכור כי במקרים מסוימים בהם הנפטר הותיר אחריו חובות שלא שולמו, הרי שחובות אלו מקוזזים מסכום הירושה, וכך מהווים בפועל "מס עקיף". כמו כן, במקרים בהם העברת הירושה מתקיימת ללא תכנון ירושה, עלולים להיווצר חיובי מס שונים, אשר יכולים להימנע על ידי ביצוע תכנון ירושה מתוכנן מסודר.
מס ירושה – בעד ונגד
לאורך השנים, פקידי ממשל רבים קראו להשבתו של מס הירושה, בין אם בגרסתו המרחיבה ובין אם באמצעות חלופות שונות.
פקידים אלו מדגישים, כי מס הירושה, אשר מהווה אמצעי מקובל לצורך ביזור ההון ברבות ממדינות העולם המערבי, מהווה מכשיר חברתי בעל חשיבות רבה, אשר מונע הצטברות הדרגתית של הון בידי מעטים, וכתוצאה מכך היווצרות "אצולה בין-דורית". כמו כן, ובהתאם להערכות שונות, החלתו של מס הירושה, גם אם רק על ירושות הנאמדות בסכומים גבוהים, יזרים כסף רב לקופת המדינה, מה שיאפשר שורה ארוכה של פעולת ממשלתיות שונות לטובת כלל האזרחים.
מהצד השני, מתנגדי מס הירושה טוענים כי המס מטבעו אינו יעיל, וזאת במיוחד בהתחשב בתהליכי הגלובליזציה שעובר העולם בימינו. לטענת מתנגדים אלו, נוסף על הקושי הניכר באכיפתו של המס, הדבר עתיד להביא להימנעותם של אזרחים רבים מפנייה לגופים ממשלתיים לצורך פתרון מחלוקות בנושאי ירושה, וליצירתו של "שוק שחור" בתחום הירושה.
כמו כן, המתנגדים לחוק טוענים כי קבלתו תביא להברחת הון בהיקפים ניכרים מהארץ, וזאת באמצעות ניהול הליכי הירושה מחוץ לגבולות המדינה, מה שיאפשר התחמקות מתשלום המס.
ניסיונות נקודתיים להחלת צו ירושה
בשנים האחרונות מתקיימים מדי פעם ניסיונות לחוקק מחדש את חוק הירושה, אשר נכון לשנת 2013 טרם נשאו פירות. כמו כן, נעשים ניסיונות להכניס את מס הירושה באמצעות "הדלת האחורית", וזאת בין היתר באמצעות הניסיון של רשות המיסים לקבוע כי כל אדם שמקבל בירושה דירת מגורים, יחויב בתשלום מס שבח במידה ויבקש למכור אותה, מה שבפועל מהווה במקרים רבים מס ירושה עקיף, ובמיוחד בעת שהדירה משמשת לצורך השקעה ולא למטרת מגורים בלבד.
בסופו של דבר, המחלוקת בסוגיית מס הירושה מהווה מחלוקת אקטואלית מתמיד בימינו, וזאת בעקבות העמקת הפערים הכלכליים בין אזרחי ישראל במהלך העשורים האחרונים. הדבר מוביל יותר ויותר אזרחים להתייחס למס הירושה כדרך פעולה אפקטיבית לשם צמצום פערים אלו, ולצורך חלוקת המשאבים המשותפים באופן שוויוני יותר.
עם זאת, וחרף ניסיונות נקודתיים להחלת המס מחדש, בצורתו המלאה או החלקית, הרי שרבים עודם מתנגדים להחלת החוק, בטענה כי, ונוסף לקושי בגביית המס, הרי שהחלתו מהווה פגיעה בזכויותיו הטבעיות של כל אדם לצבור נכסים ולהוריש אותם לילדיו, ללא הגבלה.
קראו על מחלוקות בענייני ירושה >>>