שאלת חלוקת רכושו של אדם לאחר פטירתו הינה סוגיה משפטית מוכרת, אליה קיימות התייחסויות רבות במסגרת החוק במדינת ישראל, אשר מכיר בזכותו העקרונית של אדם להוריש את עזבונו למוטבים כרצונו, ובהתאם לבחירתו החופשית.
באופן כללי, ובמסגרת חוק הירושה, תשכ"ה-1965, החוק בישראל מגדיר ארבעה סוגי צוואות, אשר להן תוקף משפטי: צוואה בכתב יד, צוואה בפני עדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה.
צוואה בכתב יד
בהתאם לסעיף 19 לחוק הירושה, באפשרות המוריש לנסח צוואה בכתב ידו, ובמסגרתה לקבוע את אופן חלוקת רכושו לאחר פטירתו. החוק מבהיר, כי על הצוואה להיות מנוסחת בכתב ידו של המוריש עצמו, לכל אורכה, וכמו כן לכלול את תאריך ניסוח הצוואה, גם כן בכתב ידו. בסופה של הצוואה נדרשת להופיע חתימתו של המוריש, המאשר את תוקפה המשפטי.
צוואה בפני עדים
בהתאם לסעיף 20 לחוק הירושה, ניתנת הרשות למוריש לנסח את צוואתו בעדותם של אנשים אחרים, וזאת במסגרת "צוואה בפני עדים". צוואה זו אף היא מנוסחת בכתב, ודומה בבסיסה לצוואה בכתב יד.
עם זאת, במסגרת ניסוח הצוואה נדרשת גם חתימתם של שני עדים על גבי הצוואה, וזאת לאחר שמחבר הצוואה הביע את רצונו בפניהם שזו תהיה צוואתו, ושני העדים מאשרים כי כך הדבר.
מדובר באחת מהדרכים השכיחות ביותר לניסוח צוואה בישראל, כאשר חשוב להקפיד כי הצוואה תנוסח באופן אשר יבטיח את תקפותה המשפטית, ובהתאם לנהלים המשפטיים הרלוונטיים.
צוואה בפני רשות
בהתאם לסעיף 22 לחוק הירושה, באפשרות המוריש להביע את צוואתו בעל פה או בכתב, וזאת בפני גורמים משפטיים מסוימים, אשר מוגדרים בחוק כ"רשות". בין גורמים אלו ניתן למנות את בית המשפט בישראל (כל עוד הצוואה מועברת לידי שופט או רשם), בתי הדין הדתיים המוכרים בחוק, וכן נוטריון מוסמך.
החוק קובע, שלאחר העברת הצוואה לידי "הרשות", הדברים יוקראו בקול בפני המוריש, בשפה בה הוא בקיא לחלוטין, ולאחר קבלת הסכמתו הדברים יועלו על הכתב ויחתמו על ידי הגורם המשפטי אליו הועברה הצוואה.
צוואה בעל פה
בהתאם לסעיף 23 לחוק הירושה, מכיר החוק הישראלי בתוקפה המשפטי של צוואה שבעל פה, אך זאת רק במקרים חריגים, בהם המוריש עצמו הינו על ערש דווי, או לחילופין רואה עצמו במצב זה. במקרים כגון אלו, באפשרות המוריש להקריא את צוואתו בפני שני עדים, אשר בקיאים בשפתו של המוריש.
לאחר שמיעת הדברים, על שני העדים להעלות את הצוואה המלאה על הכתב, וזאת בצירוף תאריך ניסוח הצוואה והנסיבות אשר מצדיקות מתן תוקף משפטי לצוואה. את המסמך נדרשים העדים להפקיד בידי הרשם לענייני ירושה, וזאת סמוך ככל שניתן למועד הפטירה.
יובהר, כי במידה והמוריש נותר בחיים למעלה מחודש מיום מתן הצוואה, הרי שזו בטלה ומבוטלת, ויש לנסח צוואה חדשה.
לקריאה באותו הנושא: צוואה מוסרית