עיזבון בפשיטת רגל

פשיטת רגל היא מצב שבו סך החובות של האדם עולה על סך הנכסים שלו ואלו לא מספיקים על מנת לפרוע את חובותיו ומשמעותה היא חדלות פירעון.  הדינים העוסקים בפשיטת רגל קבועים בפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש] תש"ם-1980.

בדומה יכול להיות גם מצב שהעיזבון עצמו יימצא בפשיטת רגל, כאשר אין בו מספיק נכסים על מנת למלא את חובות הנפטר, בו עוסק סעיף 106 לחוק הירושה תשכ"ה-1965. כך לפי הסעיף אם מתברר שאין מספיק נכסים בעיזבון על מנת לפרוע את החובות, מנהל העיזבון צריך להגיש בקשה לצורך צו לניהול העיזבון בפשיטת רגל בהתאם לכללים הקבועים בפקודת פשיטת הרגל, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.

צו ניהול לעיזבון

סעיף 202 לפקודה עוסק בצו לניהול העיזבון תחת פשיטת רגל. כאשר אדם הלך לעולמו והשאיר אחריו חובות שהיו מספיקים לפי התנאים הקבועים בפקודה לבקשה לצו פשיטת רגל אם האדם היה בחיים, הנושה שלו יכול להגיש בקשה לבית המשפט לניהול העיזבון בהתאם לדיני פשיטת הרגל.

סעיף 202(ב) קובע שאם הנושה מסר הודעה לנציג החוקי של החייב על החוב והוכיח את קיומו לבית המשפט ולא נמצאה בעיזבון אפשרות כלשהי כדי לסלק את החובות של הנפטר, בית המשפט רשאי לתת את צו הניהול. במידה והובא בפני בית המשפט נימוק הולם שלא לתת את הצו הוא יכול לדחות את הבקשה ולהטיל את ההוצאות של המשיב על המבקש.

במידה וניתן צו הניהול קובע סעיף 205 לפקודה שכל ההוראות החלות על פשיטת רגל, יחולו בשינויים המתאימים גם על צו הניהול. סעיף 207 קובע שבמידה ואחרי ששולמו כל החובות של האדם, לרבות הפרשי הריבית וההצמדה והוצאות הניהול, נשאר אצל כונס הנכסים הרשמי עודף מנכסי העיזבון, הוא יועבר ליורשים, למנהל העיזבון או כל אדם אחר כמו שיורה בית המשפט.

הכרזה על פשיטת רגל

סעיף 208  קובע שהודעה שנמסרה למנהל העיזבון או החייב על הגשת הבקשה מצד הנושה תיחשב להודעה על פשיטת רגל ואחריה העברת נכס או תשלום על ידי היורשים או מנהל העיזבון כדי לפטור אותם מול הנאמן או הכונס הרשמי, אך אין בה כדי להסיר את התוקף מפעולה או תשלום שנעשו על ידי מנהל העיזבון או היורשים לפני מתן צו הניהול.

החובה של הנושה לקיומו של החוב אינה בכך שיראה שיש לו פסק דין לטובתו,  אלא מספיק בטענות שמצביעות על קיומו, כאשר לבית המשפט שמור שיקול הדעת האם לתת את הצו גם אם אין בעיזבון מספיק נכסים, זאת לאור המהות והאופי של אותו החוב.

בדרך כלל, ככל שמדובר בחוב מעורפל שהוכחת ההיקף והמהות שלו מורכבת, בית המשפט יתקשה לתת את הצו ויעדיף שהנושה יפתח בהליכים נגד העיזבון לקבלת פסק דין שיגדיר את המהות וההיקף של החוב. באופן עקרוני, הפקודה קובעת שעל מנת שהנושה יוכל לבקש להכריז על החייב כפושט רגל, הנפטר צריך להיות תושב או אזרח ישראל וסכום החוב צריך נכון לשנת 2005 להיות 65,885 שקלים לפחות.

תשלום החוב וחלוקת התשלום

במידה והצו יינתן, בסעיף 206 נקבעה העדיפות של ההוצאות על לווית הנפטר וניהול העיזבון לפני חובות אחרים. לאחר מכן, אם המנוח העסיק עובדים, ינוכו פיצויי הפיטורין לפי סעיף 27 לחוק פיצויי פיטורין תשכ"ג-1963 ושכר העבודה בהתאם לסעיף 78(1) לפקודת פשיטת רגל עד לגובה של 21 אלף שקלים.

לאחר מכן, ינוכו בדין קדימה בהתאם לסעיף 78(2) ניכויים במקור משכר העבודה לפי פקודת מס הכנסה (נוסח חדש) תשכ"א-1961 ולאחר מכן חובות למזונות, מיסים עירוניים ומיסים נוספים כפי שמורה סעיף 78(3) לפקודת פשיטת רגל.