עזבון דיגיטליבמהלך השנים האחרונות, תחום דיני הירושה מתמודד עם תופעה חדשה, אשר מקורה במהפכה הטכנולוגית שעבר העולם במהלך העשורים האחרונים. היום, יותר מתמיד, עזבונו של האדם לא כולל רק "נכסים גשמיים", הכוללים ממון, דירה, או חפצים פיזיים שונים. בימינו, עזבונו של האדם כולל במקרים רבים גם נכסים דיגיטליים שאינם פיזיים, כגון גישה למאגרי מידע באינטרנט, פרופילים ברשתות חברתיות למיניהן, ואף משחקי רשת מקוונים למיניהם.

חשוב לזכור כי במקרים רבים, שווים של נכסים דיגיטליים עשוי להיאמד בסכום כספי גבוה, וזאת בין היתר בכל הנוגע למידע סודי שאגר הנפטר טרם מותו. כמו כן, מטבע הדברים לעיזבון דיגיטלי, ובדגש על פרופילים ברשתות חברתיות, יש משמעות רגשית עבור בני המשפחה והחברים הקרובים. משכך, נשאלת השאלה מהו דינו של עזבון דיגיטלי בימינו, והאם החוק מכיר בו כעיזבון לכל דבר, בדומה לשאר נכסיו של הנפטר.

מהי העמדה של החוק בעניין עזבון דיגיטלי?

נכון לימינו, מדינת ישראל, בדומה למרבית מדינות העולם, לא מכירה בעיזבון דיגיטלי אשר אינו בעל שווי כספי ממשי ומוכח, ולרבות פרופיל ברשת חברתית או סיסמא לכתובת דוא"ל, כחלק מעזבונו של הנפטר, וזאת למעט במידה והדבר הוזכר במפורש בצוואה.

משמעות הדבר היא, שבמידה והנפטר לא כלל את עזבונו הדיגיטלי במסגרת צוואתו, או לחילופין לא הותיר מאחוריו צוואה כלל, הרי שעל פניו בית המשפט לא יכיר בעיזבון הדיגיטלי כחלק מנכסיו של הנפטר, ומשכך לא יכלול אותם במסגרת צו קיום ירושה, או צו קיום צוואה.

עם זאת, בימינו מתחילים להישמע קולות הקוראים להסדרת סוגיית עזבונו הדיגיטלי של אדם במסגרת החוק, בדומה לכל סוג אחר של עזבון. כמו כן, במהלך השנים האחרונות נוסדו חברות רבות ברחבי הרשת אשר מציעות את שירותיהן לצורך אכסון סיסמאות דיגיטליות, כאשר לאחר מותו של פותח החשבון החברה מתחייבת להעביר את המידע המלא לקרוביו, ובהתאם לרצונו של הנפטר.

כיצד ניתן להוריש עזבון דיגיטלי?

עיקרון הבסיס במסגרת דיני הירושה במדינת ישראל, הוא השאיפה להגשים את רצונו האחרון של הנפטר, וזאת ככל שהדבר אפשרי. מסיבה זו, בתי המשפט בישראל נוהגים פעמים רבות לפרשנות "חופשית" של החוק, וזאת כל עוד הדבר יאפשר את הגשמת רצונו האחרון של הנפטר.

מסיבה זו, וככל שמדובר במידע דיגיטלי המאוכסן בישראל וכפוף לדין הישראלי, קיימת אפשרות כי בית המשפט יורה על מסירת העזבון הדיגיטלי ליורשיו של הנפטר, וזאת כל עוד הנפטר ציווה זאת באופן ברור ונהיר. מסיבה זו, מומלץ למוריש שלא להתעלם מסוגיה זו, ולהקדיש פרק בצוואה המתייחס באופן ספציפי לגורלו של העזבון הדיגיטלי הקיים ברשותו, לאחר פטירתו.

בכל הנוגע לעיזבון דיגיטלי המאוכסן על גבי שרתים בחו"ל, אשר אינם כפופים מטבע הדברים לדין הישראלי, הדבר מסובך יותר. עם זאת, חברות רבות בעולם גיבשו כללים הנוגעים לאופן ניהול עיזבונם של משתמשים שנפטרו, כאשר בין היתר, חברת פייסבוק נוהגת להפוך את פרופיל המשתמש לדף הנצחה, וזאת לאחר שקיבלה מידע אודות פטירתו של המשתמש. מסיבה זו, מומלץ לוודא מראש מהו הנוהל של כל חברה וחברה בסוגיה הספציפית, ולנסות לפעול על פיו.

כמו כן, קיימים בימינו שורה ארוכה של שירותי ענן למיניהם, אשר מאפשרים לכל אדם לגבות ולאכסן מידע אישי במהירות, בקלות ובחינם. הדבר מאפשר לכל אדם להעלות לאחד משירותים אלו רשימה מלאה של הסיסמאות לעיזבונו הדיגיטלי, ולמסור את הסיסמה לבני המשפחה הקרובים, וכך להבטיח כי עזבונו הדיגיטלי יועבר במלואו לבני משפחתו, או ליורשיו האחרים.

דילוג לתוכן