פגמים בצוואהחוק הירושה תשכ"ה-1965, בבואו להגדיר מהן סוגי הצוואות אשר מוכרות כבעלות תוקף משפטי, מתייחס גם למספר כללי יסוד אשר עמידה בהם נדרשת לשם הכרה בצוואה כבעלת תוקף משפטי.

עם זאת, ומאחר ובתי המשפט ערים לעובדה כי מרבית האזרחים אינם בקיאים בסוגיית דיני הירושה, לעיתים קרובות מחליטים בתי המשפט להתעלם מחריגות מינוריות בכללים. זאת, כל עוד ברור למעלה מכל ספק, כי הצוואה מביאה לידי ביטוי את רצונו החופשי והאחרון של הנפטר.

באופן כללי, ניתן לחלק את הפגמים השכיחים המופיעים בצוואות בהתאם לשתי קטגוריות: פגמים ברי תיקון ופגמים שאינם ברי תיקון.

פגמים ברי תיקון

פגמים ברי תיקון בצוואה הינם במרבית המקרים פגמים קלים בנוסח הצורני של הצוואה, כאשר לרוב בית המשפט נמנע מפסילת התוקף המשפטי של הצוואה באופן אוטומטי על סמך הופעתם בלבד.

פגמים אלו כוללים בין היתר, ובמקרה של צוואה בעדים לדוגמא, את הופעתו של תאריך שאינו מדויק על גבי הצוואה (או היעדר תאריך כלל), או לחילופין חתימת העדים על גבי התצהיר הנלווה, ולא על גבי הצוואה.

במקרים של צוואה בפני רשות, בין פגמים אלו ניתן למנות את אי הציון על גבי הצוואה כי תוכנה הוקרא בפני המוריש, או אי התיעוד כי תוכן הצוואה תורגם בפניו, וזאת במקרים בהם אין סיבה להניח שהדבר פגע במהימנות של המסמך, ובאופן בו הוא מבטא את רצונו האחרון של המוריש.

פגמים שאינם ברי תיקון

פגמים שאינם ברי תיקון בצוואה הינם פגמים הנחשבים מבחינת בית המשפט כמהותיים, כלומר כאלו אשר אין באפשרות בית המשפט לתקנם, והימצאותם מעלה ספק סביר בדבר היותה של הצוואה ביטוי לרצונו האחרון של הנפטר.

פגמים אלו כוללים בין היתר, ובמקרה של צוואה בעדים לדוגמא, את החוסר בחתימתו של המוריש עצמו על גבי הצוואה, או לחילופין את אי חתימתם של שני העדים על גבה.

במקרים של צוואה בכתב יד, בין פגמים אלו ניתן למנות צוואה שאינה כתובה בכתב ידו של המצווה, או לחילופין צוואה שכוללת את חתימתו של אדם אחר, ולא של המוריש עצמו.

רצונו האחרון של הנפטר – מעל לכל שיקול אחר

בסופו של דבר, חשוב לזכור כי עיקרון הבסיס, אשר במסגרתו פועלים בתי המשפט בתחום דיני הירושה, הוא השאיפה לחתור לקיום רצונו האחרון של הנפטר, וזאת כל עוד הדבר אפשרי בהתאם לחוק.

מסיבה זו, במרבית המקרים בהם בכתיבת הצוואה נפלו פגמים מינוריים, אשר ניתן לתקנם במקום ואינם מעלים חשש בדבר מידת מהימנותה של הצוואה, הרי שלרוב בית המשפט יתעלם מפגמים אלו, במטרה להבטיח את מילוי רצונו האחרון של הנפטר.

עם זאת, במקרים בהם הפגמים בצוואה אינן ברי תיקון, כמו לדוגמא בשעה שהמוריש עצמו לא חתם על גבי הצוואה, או לחילופין במקרים בהם תוכן הצוואה עובר על חוקי מדינת ישראל, הרי שבית המשפט ימנע במרבית המקרים מלהכיר בצוואה כבעלת תוכן משפטי, והדבר יוביל לחלוקת הרכוש בהתאם לעקרונות שנקבעו בחוק הירושה, וללא הסתמכות על התוכן המופיע בצוואה.

בסופו של דבר, חשוב לזכור כי בכל מקרה בו מתעוררים ספקות באשר לתוקפה המשפטי של צוואה מסוימת, הרי שבתי המשפט מקפידים לבחון כל מקרה באופן פרטני, ובהתאם לנסיבות הרלוונטיות.

מסיבה זו, בכל מקרה בו מתעורר ספק ביחס למהימנותה של צוואה, חשוב מאוד לפנות לסיוע מטעם עורך דין מיומן ומנוסה בתחום דיני הירושה, על מנת להבטיח כי רצונו האחרון של המוריש יבוא לידי ביטוי במסגרת הדיון המשפטי, ובהמשך גם במסגרת פסיקת בית המשפט.

דילוג לתוכן