צוואה היא מסמך שבו אדם קובע כיצד יש לחלק את רכושו אחרי מותו. הצוואה משקפת את הרצון האמיתי והכנה של המצווה. יש מספר סוגים של צוואות : צוואה בעדים , בכתב יד, בעל פה, ובפני רשות (שופט, רשם בית משפט, ועוד).
כאשר הצוואה פגומה היא עלולה להיפסל. חשוב להבחין בין פגמים מהותיים, ופגמים צורניים. פגמים מהותיים פוסלים את הצוואה מאחר והם מתייחסים למצב בו נפגע רצונו החופשי של המצווה, ההבנה, או המודעות שלו לתוכן צוואתו. מדובר בין היתר בהשפעה בלתי הוגנת , העדר צלילות דעת של המצווה, וכולי. לעומת זאת, פגמים צורניים הם בדרך כלל פגמים טכניים: העדר תאריך או תאריך פגום, עד אחד בלבד שחותם במקום שניים, טעויות סופר, וכולי. פגם צורני ניתן במקרים רבים לתקן, ולקיים את הצוואה למרות קיומו.
הכלל הוא שצוואות יש לקיים. כאשר קיים פגם צורני בצוואה, בית המשפט יבדוק אם הצוואה משקפת את הרצון הסופי של המצווה למרות הפגם. כאשר לבית המשפט אין ספק באמיתות הצוואה, הוא יורה לכבד אותה
תוצאות משפטיות של צוואה שיש בה פגמים צורניים
סעיף 25 לחוק הירושה, עוסק בפגמים צורניים שנופלים בצוואה. לבית המשפט נתון שיקול דעת לקבל צוואה שיש בה פגמים צורניים שאינם קשורים למרכיבי יסוד חיוניים של הצוואה ועליו להיווכח ללא ספק, שעל אף קיומם של פגמים צורניים בצוואה, היא מראה את הרצון האמיתי והחופשי של המצווה.
מרכיבי יסוד הם כדלקמן :
צוואה בכתב יד צריכה להיות בכתב היד של המצווה; (העדר כתב יד הוא פגם שקשור ליסודות הצוואה).
צוואה בעדים תהיה בכתב בפני שני עדים; (היה והצוואה לא נעשית ונחתמת לפני 2 עדים מדובר בפגם שקשור ליסודות הצוואה);
וכך גם לגבי צוואה בפני רשות שתאמר בפני רשות או תוגש לרשות באמצעות המצווה; וכן לגבי צוואה בעל פה שתאמר על ידי המצווה בעצמו לשני עדים בעת היותו על ערש דווי;
פגמים שלא ניתן לתקן
פגם צורני יכול כאמור להביא לביטול הצוואה, למשל: עד אחד כשנדרשים שני עדים, חוסר בחתימה, צוואה בכתב יד שלא נכתבה בכתב ידו של המצווה, הצוואה בעדים אשר אין עליה את חתימת המצווה או את חתימת העדים ואישורם את הצוואה, צוואה בכתב שנכתבת על ידי המנוח אבל אין עליה תאריך או חתימה וכולי.
בית המשפט העליון קבע, כי יש מרכיבים סטאטיים בצוואה, שאי אפשר לתקן אותם, כמו דרישת הכתב, הדרישה לקיומם של עדים במקרה של צוואה בעדים, וכולי
פגמים שניתן לתקן
בית המשפט יבדוק האם על אף שנפל פגם צורני בצוואה אפשר לקיים אותה. יש מקרים בהם ניתן לתקן תאריך פגום, שני עדים שחתמו לאחר עריכת הצוואה וחתימת המצווה, או כאשר אחד העדים אינו כשיר (קטין או פסול דין).
אפשר גם לתקן טעות סופר. מדובר בטעות שאינה מתאימה למצב במציאות כגון: טעות במספר חשבון בנק או בפרטיו, בתאריך, בשם מי מהיורשים, וכולי. טעות כזו לא פוסלת את הצוואה היא לא משנה את תוכן הצוואה ולא מעלה ספק בהחלטתו וגמירות דעתו של מי שציווה אותה.
בית המשפט העליון קבע כי ניתן לתקן מרכיבים דינאמיים בצוואה כמו אישור השופט במקרה של צוואה בפני רשות, רישום בזיכרון דברים במקרה של צוואה בעל פה, וכולי. עם זאת, תיקונים כאילו אפשריים רק אם ניתן ללמוד את הכוונה האמיתית של כותב הצוואה.
נטל ההוכחה לאמיתות הצוואה
ככלל, מי שמתנגד לצוואה מוטל עליו נטל ההוכחה להוכיח את התנגדותו לקיומה. כמו כן בית המשפט יורה לקיים צוואה שיש בה פגמים צורניים רק אם אין לו ספקות שהצוואה היא רצונו החופשי של המצווה. עם זאת, כאשר מתעורר הספק באמיתות הצוואה בשל פגמים צורניים, מתהפך נטל ההוכחה מהטוען לפגם, שמבקש לפסול את הצוואה, אל זה שמבקש לקיים אותה. כלומר, מי שמבקש לקיים את הצוואה למרות הפגמים הצורניים, צריך להוכיח שאין ספק באמיתותה.