המונח צוואה ללא עדים מתייחס במרבית המקרים לצוואה, מודפסת או בכתב יד, אשר נכתבה על ידי המנוח עצמו, ועצם קיומה נודע לראשונה רק בעקבות פטירתו.
פעמים רבות, המנוח עצמו נמנע מלשתף אחרים בדבר כתיבת הצוואה, ובמיוחד במקרים בהם תוכן הצוואה עלול לפגוע בקרוביו ובבני משפחתו. במקרים שכאלו נשאלת השאלה, האם הצוואה אכן תקפה מבחינה משפטית? על זאת ועוד במאמר שלהלן.
כללים מחייבים
מעמדה המשפטי של צוואה ללא עדים, או כפי שהיא מתוארת בחוק, צוואה בכתב יד, מעוגן במסגרת חוק הירושה – תשכ"ה, 1965, סעיף 19. על פי הוראות החוק, צוואה שכזו נדרשת להיכתב כולה, מתחילתה ועד סופה, על ידי המוריש עצמו, כאשר על גבה נדרש להופיע התאריך המלא בו נחתמה הצוואה, וכן כמובן חתימת המוריש עצמו.
יצוין, כי במידה וקיימת למעלה מצוואה אחת מטעם המוריש, הרי שהצוואה התקפה מבחינה משפטית היא זו שחוברה בתאריך המאוחר ביותר, כמובן כל עוד זו עומדת בתנאים הנגזרים מחוק הירושה.
על פי חוק, על הצוואה להיכתב כולה בכתב ידו של המוריש, כאשר במרבית המקרים, צוואה מודפסת, עליה מופיעה חתימתו של המוריש, אינה בעלת תוקף משפטי. יצוין עם זאת, כי במקרים בהם המוריש לא השאיר אחריו צוואה נוספת, וכמו כן אין ערעור על כך שהצוואה מבטאת את רצונו האחרון של הנפטר, לרוב בית המשפט יתחשב בכך, ויעניק תוקף משפטי לצוואה, בהתאם לנסיבות.
כתיבת הצוואה
במסגרת כתיבת הצוואה, על המוריש להקפיד להשתמש בגוף יחיד בבואו להורות בדבר חלוקת רכושו. כלומר, שימוש במונחים כגון "אנו מורישים", או "אנו קובעים", עלולים להביא לפסילת הצוואה, שכן הדבר מעלה חשש כי הצוואה לא חוברה על ידי המוריש עצמו.
כמו כן, המוריש נדרש להימנע מקביעת תנאים שאינם סבירים, או כאלו המנוגדים לחוקי מדינת ישראל (כגון: הירושה תינתן לבן במידה ויבצע פשע מסוים), ובמקרים כאלו הצוואה תיחשב כחסרת כל תוקף משפטי.
בעת הדיון בדבר התוקף המשפטי של הצוואה, בית המשפט מעניק לרוב חשיבות מסוימת לשאלה היכן נמצאה הצוואה, ובמיוחד במקרים בהם עצם קיומה הוסתר משאר בני המשפחה. במקרים כאלו, בו יש חשש לזיוף הצוואה, יבקש בית המשפט לערוך בירור בסוגיה, לרבות זימון עדים נוספים במידת הצורך, על מנת לקבוע בשאלה.
כמו כן, ובמידה ובמסגרת מידע רפואי שהוצג בפני בית המשפט, עולה חשש כי הצוואה נכתבה בעת שמצבו הבריאותי והנפשי של המוריש היה מעורער, מה שסותר את הכלל לפיה הצוואה חייבת להיכתב בשיקול דעת מלא. במקרים אלו רשאי בית המשפט להסתמך גם על מסמכים רפואיים, אשר חוברו בתקופת כתיבת הצוואה, אשר מבטאים את מצבו הרפאי והנפשי של המוריש.
במידה וקיימת הוכחה חותכת כי המוריש סבל ממצב בריאותי או נפשי אשר מנע ממנו הפעלת שיקול דעת מלא, ייתכן שבית המשפט לא יכיר בתוקפה המשפטי של הצוואה.
יתרונות וחסרונות
באופן כללי, כתיבת צוואה בסתר, ובמיוחד כזו שכוללת בחובה תוכן שנוי במחלוקת, אינה מומלצת, ועלולה להוביל לשורה ארוכה של דיונים משפיים עתידיים, אשר יכולים להימנע באמצעות ישיבת המוריש עם בני המשפחה, ומתן הסבר נהיר להחלטתו.
על כל פנים, במקרה בו קיים חשש כי הצוואה אינה מבטאת את רצונו האחרון של הנפטר, מסיבות כאלו ואחרות, מומלץ ביותר להתייעץ עם עורך דין מנוסה לענייני ירושה, על מנת לקבל הדרכה משפטית מתאימה, ולבחון האם, ובאילו דרכים, ניתן להוכיח כי הצוואה אינה תקפה מבחינה משפטית, בהתאם להוראות חוק הירושה.