צוואה הינה מסמך בעל תוקף משפטי, אשר מורה באופן מפורש על רצונו של אדם לגבי אופן חלוקת רכושו לאחת מותו. לכאורה, הטיפול בעיזבונו של מי שהשאיר צוואה (בדרך כלל כתובה, אך לעיתים גם מצולמת או מוקלטת) אמור להיות פשוט. בסופו של דבר, כאשר המוריש מתאר במפורש איך לחלק את כספו ואת רכושו בין יורשים ומוטבים שונים, לא צריכים להיות סיבוכים.
למעשה, לעיתים בהחלט נוצר סיבוך, למשל כאשר היורשים הטבעיים, בדרך כלל בני משפחה רואים עצמם מקופחים. אז מהי בעצם מצוואה מקפחת? האם יש מה לעשות במצב כזה? מה גובר על מה – רצונו של המוריש או רצונם של היורשים?
רצונו של אדם – כבודו
לפני שנדבר על צוואה מקפחת, ראוי להבין ראשית את המשמעות של צוואה מבחינת החוק והמשפט. ברמה הבסיסית ביותר, מכיר החוק בכך שכל אדם רשאי לעשות ברכושו ובקניינו ככל העולה על רוחו, בתנאי שהדבר נעשה בהתאם לחוק.
כך, מי שמחליט להוריש את רכושו מטעמיו שלו לשכן ולא לילדיו ולאשתו, רצונו צפוי להתבצע. במידה ואדם יוריש את רכושו לעמותת צדקה, למשל, ויבחר שלא להוריש דבר לילדיו שעימם לא היה בקשר מזה שנים, בית המשפט לא יתערב ברצונו של הנפטר גם אם תוגש תביעה לבטל את הצוואה. אמנם מבחינת הילדים, הצוואה אכן מקפחת, אבל במקרה זה – רצון המוריש גובר.
רוח החוק ופסיקה של בית המשפט נותנים לצוואה תוקף ברוב המוחלט של המקרים. זהו עיקרון מרכזי, ממש כפי שנהוג להתייחס לחוזים כתובים (ועל כך יש חקיקה נפרדת – חוק החוזים). אם לא הייתה התייחסות כזאת כלפי הצוואה, לא היה כל תמריץ לערוך צוואות מבעוד מועד.
עם זאת, יש לזכור את התכלית של הצוואה – מימוש רצונו של הנפטר. במידה ויש חשד שהצוואה לא מיישמת את הרצון הזה, ישנה אפשרות לפנות לבית המשפט בכדי לבטל אותה. לעיתים הביטול יהיה מלא ולעיתים אחרות – חלקי.
על רצון ודעה צלולה
על מנת שצוואה אכן תהיה כשרה מבחינה משפטית היא צריכה לשקף את רצונו של המוריש. עם זאת, כאשר מתברר שהנפטר שינה צוואה שכתב בגיל צעיר והחליף אותה באחרת בשעה שכבר היה קשיש מופלג או חולה, עולה כבר שאלת הצלילות. כך גם במידה ולא הייתה צוואה מעולם וזו נכתבה רק בגיל זקנה מופלגת.
רצונו של המוריש צריך להינתן בדעה צלולה, כאשר הוא לא מושפע ממחלה קשה, מתהליכים של דמנציה ואלצהיימר הפוגעים בשיקול הדעת וכדומה. במקרים חריגים, כאשר עולה הטענה שהצוואה נחתמה שלא בדעה צלולה עשוי בית המשפט להתערב, להכריז על הצוואה כמקפחת ולהורות על חלוקת רכוש שונה.
עשויה לעלות גם טענה נוספת, והיא השפעה זרה וכפיה. כאשר בית המשפט מתרשם שהנפטר אולץ לחתום על צוואה שלא מרצונו החופשי, עשויה הצוואה להתבטל גם מתוקף זה. יש לומר שלעיתים המצב סבוך ולא מדובר בעניין ברור. יש לקבל חוות דעת של מומחים לבריאות הנפש, מומחים גריאטריים, פסיכיאטר וכן הלאה, בכדי לנסות לענות על השאלה החשובה – האם הנפטר היה צלול בדעתו בעת שחתם על הצוואה.
ראוי להוסיף, שישנם מקרים שבהם אישר בית המשפט את תקפותה של הצוואה, אולם זאת מבלי לגרוע מזכותם של קרובי משפחה לקבלת זכויות מסוימות. למשל, ניתן לראות מקרים שבהם הוחלט על הפרשת מזונות לילדים או לאישה מתוך כספי הירושה.
במקרים נוספים ניתן לראות שלמרות שהצוואה לא בוטלה ניתנו כספים או זכויות אחרות לרעיית הנפטר או גרושתו מנימוקים שונים כגון איזון בחלוקת הרכוש בין הצדדים.