צוואה היא מסמך משפטי בכתב בו מסדיר אדם את חלוקת רכושו לאחר מותו. באמצעות עריכת צוואה, יכול המצווה להבטיח כי נכסיו ורכושו יחולקו לפי רצונו לאחר פטירתו.
אין מגבלה על מספר הצוואות שיכול אדם לערוך במהלך חייו, אולם הכלל הוא שהצוואה המאוחרת בזמן היא זו אשר קובעת והיא גוברת על הצוואות הקודמות.
אילו סוגי צוואות קיימים?
חוק הירושה, התשכ"ה – 1965, מכיר בארבעה סוגי צוואות שלהן תוקף משפטי מחייב:
- צוואה בכתב יד – כתובה כולה בכתב ידו של המצווה, ונושאת את חתימתו של המצווה ותאריך עריכתה.
- צוואה בעדים – צוואה מודפסת או כתובה בכתב יד, הנושאת תאריך ועליה חותם המצווה בפני שני עדים אשר גם הם חותמים עליה באותו מעמד כדי לאשר שאכן המצווה חתם על הצוואה בנוכחותם.
- צוואה בפני רשות – צוואה בעל פה או בכתב שמוסר המצווה בפני שופט, הרשם לענייני ירושה, חבר בית דין דתי או נוטריון.
- צוואה בעל פה – ידועה גם בשם צוואת "שכיב מרע", שכן חוק הירושה מכיר באפשרות זו רק כאשר המצווה נמצא על ערש דווי או מאמין שהוא במצב כזה. על הצוואה להיאמר בפני שני עדים המבינים את שפת המצווה ועליהם לרשום את תוכנה בכתב.
צוואת אדם נשוי וצוואה הדדית
בני זוג נשואים רשאים, אך אינם חייבים, לערוך צוואה הדדית במשותף על מנת להבטיח את הורשת עיזבונו של כל בן זוג לאחר מותו לבן הזוג השני בהתאם לרצונם, ומצד שני להגביל את בן הזוג שיוותר בחיים אחרון.
צוואה הדדית משותפת היא צוואה בה בני הזוג עורכים את צוואתם במסמך אחד לפי סוגי הצוואות שפורטו לעיל, ובה הם יכולים לדוגמא להורות כי עם פטירתו של אחד מהם, יעבור כל עיזבונו לבן הזוג שנותר בחיים ולאחר פטירת בן הזוג השני יועבר כל עיזבונם לילדיהם. גם צוואה לפיה עם פטירתו של מי מבני הזוג יועבר כל עיזבונו ישירות לילדים יכולה להיערך כצוואה הדדית.
צוואת נישואים שניים
חוק הירושה אינו מבצע הבחנה בין נישואים ראשונים או שניים והלאה. ייתכן ואדם צבר במהלך חייו רכוש ונכסים טרם נישואיו המאוחרים, וברצונו לקבוע בדיוק מה ייעשה ברכוש זה לאחר מותו. לפיכך, יכול אותו אדם לקבוע בצוואתו לדוגמה כי לאחר מותו יועבר כל רכושו לבת זוגו, אולם אם היא תינשא מחדש יעבור הרכוש לילדיו במלואו, או בחלקים לא שווים לפי רצון המצווה.
כמו כן, רשאים בני זוג שנישאו בנישואים שניים לערוך צוואה הדדית ובה ייקבע כי הרכוש שצבר כל אחד מהם טרם הנישואים יעבור לילדיו מנישואין קודמים לאחר מותו, ואילו הרכוש המשותף שצברו במהלך נישואיהם יעבור לידי בן הזוג השני ו/או לילדיהם המשותפים אם ישנם כאלה.
למעשה, בצוואה רשאים בני הזוג לכתוב כי עיזבונם יחולק בכל דרך שיראו לנכון ולכל יורש שיראו לנכון, ובלבד שהדבר אינו סותר את תקנת הציבור (למשל, לקבוע תנאי בצוואה לפיו היורש יהיה זכאי לירושה רק אם יבצע עבירה על החוק כגון גניבה או רצח).
הפקדת צוואה
אדם רשאי, אך אינו חייב, להפקיד את צוואתו בלשכת הרשם לענייני ירושה. הפקדת הצוואה מבטיחה שלא יינתן לאחר מות המצווה צו ירושה או צו קיום צוואה בהתעלם מהצוואה שהשאיר והפקיד.
על מנת להפקיד צוואה על המצווה להגיע אישית ללשכת הרשם לענייני ירושה שבקרבת מקום מגוריו, בצירוף הצוואה המקורית ותעודת זהות. הפקדת הצוואה כרוכה בתשלום אגרה.