מהי צוואה פסולה?

במקרים רבים, מוגשת לבית המשפט, התנגדות לצוואה, במסגרתה, מבקש המתנגד לפסול את הצוואה, באופן מלא או חלקי.

פסילת צוואה אפשרית רק כאשר מתקיימת אחת או יותר מעילות הפסילה, הקבועות בחוק. במאמר זה נתמקד בשלושת העילות הנפוצות ביותר: העדר כשרות לערוך צוואה, השפעה בלתי הוגנת ומעורבות נהנה מן הצוואה בעריכתה.

חשוב לציין כי ככלל, נטל ההוכחה הוא על כתפי המתנגד לצוואה, אשר יידרש לבסס תשתית ראייתית איתנה, התומכת בטענותיו. עמידה בנטל ההוכחה איננה משימה פשוטה, מן הטעם שבתי המשפט בוחנים בקפידה את נסיבות המקרה ולא נוהגים לפסול צוואה, כולה או חלקה, אלא אם עילת הפסילה הוכחה היטב.

העדר כשרות לערוך צוואה

חלק ניכר מן המקרים של התנגדות לצוואה, עילתם היא העדר כשרות המוריש. זו נבחנת על פי שלושה רכיבים: מודעות המצווה לכך כי הוא ערך צוואה, הבנתו לגבי היקף הרכוש שלו וזהות היורשים והבנתו באשר לתוצאות, להשלכות של עריכת הצוואה על יורשיו.

נטל ההוכחה מוטל מטבע הדברים על כתפיו של הטוען לאי כשרות המוריש, כאשר אין די בהעלאת ספק לגבי מצבו של המוריש, אלא יש ליצור בסיס ראייתי לכך שהמצווה לא היה כשיר לערוך את הצוואה. הראייה המרכזית שיש להציג היא חוות דעת רפואית, המעידה על מצבו של המוריש במועד עריכת הצוואה.

 נקודה חשובה נוספת בהקשר זה: כאשר מועלית בפני בית המשפט טענה של העדר כשירות המצווה, בית המשפט בוחן מה היה מצבו של המצווה בנקודת הזמן בה ערך את הצוואה. פירושו של דבר כי אם במועד עריכת הצוואה המוריש עמד בתנאי הכשירות הנ"ל, הצוואה תהיה תקפה, אף אם לפני או אחרי מועד עריכת הצוואה, השתנה מצבו.

השפעה בלתי הוגנת

צוואה תיפסל אם הוכח כי נערכה כתוצאה מלחץ או תחבולה של אחד הנהנים מן הצוואה, במובן השולל את הקביעה כי הצוואה משקפת את רצונו הכנה של המוריש. מדובר במצב שבו ישנם יחסי תלות חריגים בין המצווה לנהנה, במסגרתם היה המצווה מבודד מאנשים אחרים ותלוי לגמרי באותו נהנה או נהנים.

כאשר מועלית טענה להשפעה בלתי הוגנת, בוחן בית המשפט את טיבה של מערכת היחסים ואת נסיבות עריכת הצוואה, בין השאר: עד כמה היה המצווה תלוי בנהנה, האם היו לו יחסים קרובים עם אנשים נוספים איתם היה מתייעץ, באילו נסיבות נערכה הצוואה ומה הייתה המעורבות של הנהנה באותן הנסיבות.

דוגמה למקרה שבו בית המשפט קבע כי נעשה השפעה בלתי הוגנת על המנוח הובאה בתיק: ת"ע 107591-05 ב. ואח' נ' א. ואח'. אשר במסגרתו פסק בית המשפט כי אשת המנוח הפעילה לחץ בלתי הוגן והשתמשה באמצעים פסולים לשם החתמה של המנוח על הצוואה.

מעורבות נהנה מן הצוואה בעריכתה

מטרתה של עילה זו היא להרתיע כל אדם הנהנה מן הצוואה, מלקחת חלק כלשהו בעריכתה. הרציונל: מניעת מצב שבו המעורבות בצוואה, תפעיל לחץ כלשהו על המצווה וכך למעשה הצוואה לא תשקף את רצונו הכנה והחופשי של המצווה. החוק מגדיר שלושה מצבים של מעורבות:

1. עד לעשיית הצוואה: אחת מן הדרכים לעריכת צוואה היא צוואה בעדים, כאשר מי שנהנה מן הצוואה, אינו יכול להיות עד רשמי ואם כך היה, הרי שדינה של הצוואה להיפסל. עם זאת, אין המדובר רק על המצב הספציפי הנ"ל והצוואה יכולה להיפסל רק מעצם נוכחותו של נהנה מן הצוואה, במועד עריכתה או במועד החתימה, גם אם לא שימש כעד רשמי.
2. עריכת הצוואה: הכוונה היא כי הנהנה לקח חלק בניסוח הצוואה. למותר לציין כי מדובר במעורבות בניסוח אשר מטרתה היא השגת יתרון לנהנה על פני יורשים אחרים.
3. לקיחת חלק פעיל בעריכה: בגדר סעיף זה יכולה להיכנס כל סוג של מעורבות אשר אינה עונה על שתי ההגדרות הקודמות, כאשר כל מקרה נבחן לגופו על פי נסיבותיו. למשל, שיחה מוקדמת עם המצווה באשר לתוכן הצוואה יכולה להיחשב במקרה אחד ללקיחת חלק בצוואה ולהביא לפסילתה ובמקרה אחר, היא לא תיכנס להגדרה זו.