צוואה של קשיש

במקרים רבים, צוואות אשר נכתבות על ידי קשישים מהוות סוגיה לא פשוטה מבחינת דיני הירושה בישראל.

הדבר נובע בראש ובראשונה מהעובדה שצוואות אלו, אשר פעמים רבות נכתבות באופן אישי על ידי המוריש ומתגלות לראשונה לאחר פטירתו, כוללות לעיתים סעיפים "תמוהים", אשר מהווים הפתעה מבחינת קרובי המשפחה, ומעלים חשש כי סעיפים אלו אינם מבוססים על רצונו החופשי של המוריש, אלא על השפעה חיצונית בלתי הוגנת מטעם גורמים אחרים.

על מנת להימנע ממצבים אלו, קיימים מספר כללי מפתח עליהם יש להקפיד במסגרת כתיבת צוואה על ידי קשיש, ובכלל.

מתן הסבר לשיקולים שמאחורי כתיבת הצוואה

הדרך הטובה ביותר להוכיח כי צוואתו של המוריש אכן מבטאת את רצונו האחרון, ולמנוע סכסוכים עתידיים ביחס לגורל רכושו, היא פשוטה – על המוריש להקפיד ולעדכן את בני משפחתו וקרוביו באשר לתוכן צוואתו, ובמיוחד במקרים בהם נוסח הצוואה עשוי "להפתיע" מי מהם. הדבר ניתן לביצוע באמצעות שיחה אישית בגובה העיניים עם בני המשפחה, במהלכה יסביר המוריש את הסיבות לנוסח הצוואה באופן בה נכתבה.

אמנם במקרים רבים הדבר אינו נוח עבור המוריש עצמו, ובמיוחד במקרים בהם אחד מקרובי המשפחה עתיד "להיפגע" מנוסח הצוואה, אך פעולה פשוטה זו היא הדרך הטובה ביותר למנוע מריבות וסכסוכים עתידיים, ולהבטיח מבחינת המוריש כי רצונו האחרון יזכה לביטוי מלא לאחר מותו.

ניסוח הצוואה באופן גלוי

בכל מקרה בו קיים חשש מבחינת המוריש כי תוכן צוואתו עלול להיתפס כזה שלא נכתב על ידו, או לחילופין תחת השפעה זרה, חשוב מאוד להקפיד על ניסוח הצוואה בהתאם לכללים שנקבעו בחוק במסגרת חוק הירושה, תשכ"ה-1965.

פעמים רבות, ובמקרים בהם גורם מסוים מבקש לערער על תקפותה המשפטית של צוואה ספציפית, מכל סיבה שהיא, בית המשפט מייחס חשיבות ניכרת לשאלה האם הצוואה נוסחה בהתאם לכללים, כאשר הדבר מאפשר לכאורה להוכיח שהיא אכן מבטאת את רצונו החופשי והצלול של המוריש.

כמו כן, במקרים אלו מומלץ מראש להימנע מניסוח הצוואה בכתב יד, אשר מטבע הדברים קשה יותר להוכיח את מהימנותה. לחילופין, עדיף לנסח את הצוואה בלוויית עדים, וזאת כמובן תוך הקפדה, וכפי שהחוק דורש, כי לאף אחת מהעדים אין אינטרס בתוכן הצוואה, שכן מקרים שכאלו עלולים להביא לביטול תוקפה המשפטי באופן מוחלט ומידי.

להישאר עם היד על הדופק

במהלך השנים האחרונות, אנו שומעים יותר ויותר על מקרים של ניצול קשישים, וזאת בין היתר בסוגיית כתיבת הצוואות. רובנו מכירים את הסיפורים ביחס לאותם הקשישים על ערש דווי, שלאחר מותם מתגלה כי הורישו את הונם במלואו למטפל הסיעודי, או לכל גורם חיצוני אחר, וזאת ללא כל נימוק או הסבר.

מאחר ומדובר בתופעה קיימת ורווחת, חשוב מאוד מבחינת בני משפחתו של הקשיש, וכן חבריו הקרובים, להקפיד ולהישאר "עם היד על הדופק", על מנת למנוע מצב בו הדבר יתגלה רק לאחר פטירת המוריש, מה שעלול להיות מאוחר מדי.

בסופו של דבר, מריבות על ירושה אינן דבר נעים, ובמקרים רבים עלולות להוביל לסכסוכים מרים בין בני המשפחה, ואף לפירוק התא המשפחתי. מסיבה זו, ומאחר וכידוע – "סוף מעשה במחשבה תחילה", חשוב מאוד להעלות את הנושא לדיון בשלב מוקדם, וזאת חרף אי הנעימות שהדבר גורר לעיתים.

הדבר מאפשר להימנע ממריבות ומסיבוכים עתידיים, אשר פעמים רבות מסתיימים בדלתו של בית המשפט, ולא תמיד מבטיחים כי רצונו האחרון של הנפטר יזכה למימוש, במותו כבחייו.