צו ירושה הוא מסמך משפטי, אשר מטרתו להסדיר את חלוקת עזבונו של נפטר במצבים בהם הנפטר לא הותיר אחריו צוואה, או לחילופין הותיר צוואה שאינה בעלת תוקף משפטי, מסיבות אלו ואחרות.
חשוב לזכור, כי בניגוד לצו קיום צוואה לדוגמא, אשר מפרט את אופן חלוקת הרכוש בהתאם לנוסח הצוואה, הרי שצו הירושה מסתפק בהגדרתם של המוטבים אשר זכאים לנתח מעיזבונו של הנפטר, וזאת בהתאם לנהלים שנקבעו בחוק הירושה.
למי פונים לצורך הוצאת צו ירושה?
באופן כללי, החוק בישראל מגדיר שתי ערכאות משפטיות אשר מחזיקות בסמכות החוקית להוציא צווי ירושה לפי דרישה, הרשם לענייני ירושה, ובית הדין הרבני. אמנם, מרבית הבקשות להוצאת צו ירושה נידונות בימינו במשרדי הרשם לענייני ירושה, אבל הדבר אינו מחויב בחוק, ויש באפשרות בעלי העניין בתיק לבחור בכל אחת משתי הערכאות לצורך הטיפול בתיק.
באופן עקרוני, ההחלטה מהי הערכאה המשפטית אשר תעסוק בתיק נקבעת בהתאם לשאלה למי נעשתה הפנייה הראשונה בבקשה להוצאת צו הירושה. עם זאת, ומאחר והרשם לענייני ירושה נחשב בפועל כ"ערכאה האזרחית", ומשכך במרבית המקרים מהווה את הבחירה הטבעית והראשונה, הרי שבכל מקרה בו מבקשים בעלי העניין להעביר את הדיון בתיק לבית הדין הרבני, יש ראשית לקבל את הסכמתם של כל בעלי העניין בירושתו של הנפטר, וזאת על גבי הכתב.
איך פונים לבית הדין הרבני?
במקרים בהם בעלי העניין מעוניינים כי בית הדין הרבני יהיה הגורם המטפל בסוגיה, בין אם מסיבות דתיות או מכל סיבה אחרת, עליהם ראשית לקבל את הסכמתם של כל המעורבים בתיק להעברת הדיון, וכן להתחייב מראש לקבל את הכרעת בית הדין בסוגיה.
במקרים בהם הפניה לבית הדין מבוצעת על ידי אחד או חלק מהמעורבים, יש להציג מסמך חתום, המאשר את רצונם של כלל בעלי העניין להעברת הדיון בתיק לבית הדין הרבני.
לאחר שהבקשה מתקבלת בבית הדין הרבני, זו אינה מאושרת באופן מידי, אלא מועברת לאישורו של הרשם לענייני ירושה, וזאת על מנת למנוע ניסיון "לעקוף" את סמכותו של הרשם באמצעות פנייה לערכאה המשפטית המקבילה.
בכל מקרה בו סבור הרשם כי הפנייה לבית הדין הרבני נעשתה "שלא בתום לב", הרי שבסמכותו לסרב להעברת הדיון בתיק, ומשכך לבית הדין הרבני לא תהיה כל סמכות טיפול בתיק.
עם זאת, ובמרבית המקרים בהם הבקשה להעברת סמכות הטיפול בתיק לידי בית הדין הרבני נעשית בתום לב, הרי שרשם הירושות נוהג לאשר את הבקשה, ולהעביר את הטיפול בתיק בהתאם.
חשוב גם לציין בהקשר זה, כי גם במקרים בהם הטיפול בתיק כבר החל על ידי הרשם לענייני ירושה, הרי, ובמידה וכל הצדדים מעוניינים בכך, ניתן להעביר את המשך הטיפול לבית הדין הרבני, זאת בהסתמך על הדיון המוקדם מטעם הרשם לענייני ירושה.
הדיון בבית הדין הרבני
מטבע הדברים, קיימים הבדלים ניכרים בין הרשם לענייני ירושה לבית הדין הרבני בסוגיית הוצאת צו ירושה, זאת מאחר ובניגוד לרשם לענייני ירושה, אשר מסתמך על עקרונות המשפט האזרחי, הרי שבית הדין הרבני מסתמך על עקרונותיה של ההלכה והדת היהודית, עובדה אשר מובילה פעמים רבות להבדלים ניכרים בין שני הגופים במהלך הדיון ובתוצאותיו.
מסיבה זו, וטרם פנייה לבית הדין הרבני, חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין בקיא ומיומן בתחום דיני הירושה, אשר יוכל להעניק ייעוץ משפטי בשאלה מהו הגוף אשר אליו מומלץ לפנות, וזאת בהסתמך על מאפייניו השונים של כל מקרה ומקרה.