מדריך להוצאת צו ירושה

מדריך להוצאת צו ירושהדיני הירושה בישראל, כפי שמעוגנים בחוקי המדינה, ובראש ובראשונה במסגרת חוק הירושה, תשכ"ה-1965, מכירים בזכותו של כל אדם, ללא הבדל דת גזע ומין, לצבור קניין, כאשר במסגרת הנחה מושרשת זו, האדם חופשי לעשות כאוות נפשו עם רכושו, בגבולות החוק כמובן.

עיקרון זה בא לידי ביטוי גם במסגרת דיני הירושה, כאשר כל אדם רשאי לקבוע את אופן חלוקת רכושו לאחר פטירתו, בהתאם לרצונו החופשי. הדבר יכול להתבצע במסגרת צוואה, אותה מנסח האדם, אשר מגדירה מי יהיו הנהנים מרכושו לאחר יום פקודתו ומעברו לעולם הבא.

עם זאת, פעמים רבות האדם שנפטר לא הותיר מאחוריו צוואה, או שהצוואה שהותיר אינה בעלת תוקף משפטי, מאחר ואינה עומדת בדרישות המופיעות בחוק הירושה. במקרים מסוג זה, כלל נכסיו של המנוח יחולקו בהתאם לעקרונות הדין בישראל, כפי שמעוגנים בחוק הירושה, כאשר ככלל, מידת זכאותו של אדם מסוים ליהנות מנתח מהירושה נקבעת בהתאם למידת קרבתו המשפחתית לנפטר, ובראש ובראשונה כמובן בני המשפחה הקרובה.

במדריך זה, יוסבר כיצד יש לפעול במקרה בו הנפטר לא הותיר מאחוריו צוואה תקפה מבחינה משפטית, על מנת לחלק את נכסיו של המנוח במישרין, ובהתאם לחוק בישראל.

השלב הראשון – בדיקה מקדימה

בטרם ניתן להתחיל בהליך חלוקת הרכוש, יש ראשית לוודא כי המנוח לא הותיר מאחוריו צוואה, המבטאת את רצונו האחרון ביחס לחלוקת רכושו לאחר פטירתו. על מנת לוודא זאת, ובנוסף לחיפוש בבית מגוריו של המנוח בחיפוש אחר צוואה כתובה, חשוב לברר גם מול קרוביו, או מול האנשים שנכחו בסביבת המנוח בעת פטירתו, האם הם מודעים לקיומה של צוואה שכזו, מה שצפוי לחסוך טרחה רבה בהמשך. פעמים רבות, מושארת עותר מצוואה אצל עורך הדין אשר נהג לטפל בענייניו של המנוח.

יש לזכור בהקשר זה, כי לא כל מסמך, אשר נוסח במועד זה או אחר על ידי המנוח, אכן מהווה צוואה בעלת תוקף משפטי, שכן, ובהתאם לחוק הירושה, כל צוואה נדרשת לעמוד בכללים מסוימים, ולהיות מנוסחת באחת מחמשת הדרכים בהן החוק מכיר כצוואה משפטית תקפה:

במידה וקיים חוסר בהירות, האם המנוח הותיר מאחוריו צוואה בעלת תוקף משפטי, מומלץ בחום להקדים ולהתייעץ עם נוטריון, או עם עו"ד הבקיא בתחום, וזאת על מנת להימנע מהליך ארוך ומיותר לשם הוצאת צו ירושה, אשר סופו להידחות מחמת קיומה של צוואה קיימת, כאשר ההוצאות יחולו על מגישי הבקשה.

יש כללים רבים הקשורים למהותה של צוואה, הגיונה, כשירותה, כשירות המצווה לערוך צוואה, שהצוואה נערכה מקיום רצון טוב וחופשי, ללא השפעה בלתי הוגנת ועוד. על כל אלו להיות תקינים במצב שקיימת צוואה.

השלב השני – הגשת בקשה לצו ירושה

במידה ונמצא, כי המנוח לא הותיר מאחוריו צוואה בעלת תוקף משפטי, ניתן להמשיך בהליך הוצאת צו ירושה, כאשר בשלב זה, כל מי שרואה עצמו כבעל עניין בירושתו של הנפטר,  ולרבות יורשים, מנהלי עיזבון מטעם בית המשפט, או נושיו של המנוח, רשאים לפנות ולהגיש בקשה להוצאת צו ירושה.

את הבקשה יש להפנות לאחד משני הגורמים המנהליים בעלי הסמכות לטיפול בבקשות מסוג זה: בית הדין הרבני או הרשם לענייני ירושה.

חשוב לציין, כי ההחלטה בשאלה לאיזה משני הגורמים יש להגיש את הבקשה להוצאת הצו, עשויה להיות בעלת משמעות בהמשך, ובמיוחד במקרים בהם צפויה להיות מוגשת התנגדות להוצאתו של צו הירושה, וזאת כפי שיתואר בהמשך המדריך.

להלן יפורט הליך הגשת הבקשה לצו ירושה בכל אחד מן הגופים שלהלן:

בקשה לצו ירושה בבית הדין הרבני

בקשה להוצאת צו ירושה בבית דין רבני רשאי להגיש כל אחד מיורשיו החוקיים של המנוח, כאשר בהתאם לדיני הירושה, מדובר בראש ובראשונה בבני משפחתו הקרובה של המנוח, או, במידה ואלו אינן בין החיים, בצאצאיהם הישירים.

את הבקשה להוצאת צו הירושה יש להגיש לסניף בית הדין המחזיק בסמכויות שיפוט באזור מגוריו לשעבר של הנפטר, בהגשה ידנית, וזאת על גבי טופס מיוחד, אשר ניתן לקבלו במזכירות בית הדין, או לחילופין להדפיסו מאתר האינטרנט של בית הדין, בכתובת זו:

 את הטופס יש למלא לכל אורכו, ולהגישו לידי בית הדין בשני העתקים.

יחד עם הטופס, יש להמציא גם תעודת פטירה של המנוח, כאשר יש לשים לב שמדובר אכן בתעודה המקורית, ולא בהעתק.

בנוסף, וכתנאי להגשת הבקשה, על המבקש לשלם אגרת פרסום בדבר הגשת הבקשה להוצאת הצו, בסכום שנקבע בנהלים ומתעדכן מעת לעת, כאשר הודעה בעניין הגשת הבקשה תפורסם הן בעיתון והן ברשומות. את שובר התשלום ניתן לקבל במזכירות סניף בית הדין, ולשלמו באחד מסניפי בנק הדואר הפרוסים ברחבי הארץ.

רק לאחר מכן, ניתן לפנות למזכירות בית הדין בבקשה לפתיחת הליך הוצאת צו ירושה, וזאת יחד עם כלל המסמכים הנדרשים:

במידה וכלל המסמכים הרלוונטיים הוגשו, מגיש הבקשה יתבקש לשלם אגרת פתיחת תיק במזכירות בית הדין. לאחר תשלום האגרה, ייקבע במקום מועד לדיון ראשוני בתיק, אליו כלל היורשים נדרשים להתייצב. במידה ולמי מהיורשים אין אפשרות להתייצב לדיון, עליו לעדכן את בית הדין מראש, וזאת על גבי "טופס הסתלקות מן העיזבון והקנאה והסכמה לסמכות בית הדין", אשר ניתן לקבל במזכירות בית הדין.

במקביל, הבקשה תפורסם ברשומות ובעיתונות היומית, על מנת להזמין כל אדם המתנגד להוצאת הצו להגיש התנגדות מנומקת לידי בית הדין.

המשך ההליך

במועד הדיון, אליו היורשים נדרשים לזמן גם שני עדים גברים, שאינם קרובי משפחה של היורשים, או האחד של השני, בית הדין יערוך בדיקה מקיפה, ולרבות שמיעת עדויות מטעם היורשים והעדים במידת הצורך. במידה ונמצא, כי הנוכחים בדיון הינם אכן יורשיו החוקיים של המנוח, וכי זה לא הותיר מאחוריו צוואה בעלת תוקף משפטי, הרי שבית הדין יורה על הנפקת צו הירושה המבוקש, המכיר בזהותם של היורשים, ובנתח לו זכאי כל אחד מהם מהירושה הכוללת.

במידה ובית הדין סבור כי קיים צורך בהבהרות נוספות, או כי לא כל היורשים התייצבו לדיון, ללא מתן הודעה מוקדמת כנדרש, יש בסמכותו לקבוע מועד נוסף לדיון, תוך עדכון הנוכחים.

התנגדות להוצאת צו ירושה מטעם בית הדין הרבני

במידה ובית הדין מצא כי הנסיבות אינן מצדיקות הוצאת צו ירושה, בשל קיומה של צוואה מטעם המנוח, או מכל סיבה אחרת, בסמכותו לדחות את הבקשה, תוך מתן נימוק מספק בפסק דינו.

במידה ומי מהיורשים מבקש לערער על פסק הדין, יש באפשרותו להגיש ערעור לידי בית הדין הרבני הגדול, המתפקד גם כבית דין עליון לערעורים, כאשר את הערעור ניתן להגיש בתוך פרק זמן של 30 יום ממועד הוצאת פסק הדין, למעט במידה ובית הדין קבע אחרת בפסק דינו.

לבירור ושאלות בנושא הוצאת צו ירושה – הגולשים מוזמנים לפנות לאתר הרשם לענייני ירושה

דילוג לתוכן